ניר ביטון הוא בהחלט אחת מהצלחות של מ.ס אשדוד בעונה שעברה, מעבר להישגיים הקבוצתיים העלייה המטאורית של הילד בן ה-19 בהחלט מהווה סוג של הישג עבור המועדון. אך לא אחד כמו ביטון ייתן לזה לעלות לראש, "לא עשיתי כלום, אני מאושר להיות שייך למשפחת אשדוד", אומר הילד שכבר בגיל 19 זומן לנבחרת ישראל

את ניר ביטון אני תופס מיד אחרי ארוחת הערב במהלך המחנה באוסטריה, אנחנו מתמקמים לנו בפינה של הלובי רחוק מהבלגן הרגיל במלון, שם אני מנסה להבין מי זה ניר ביטון? להיכנס קצת יותר פנימה מעבר לגובה (1.94 מ' למי ששאל), הכדורגל ואשדוד. מסתבר שמתחת לפנים הביישניות שלו והחיוך התמים מסתבר ילד חכם עם רצון גדול להצליח. ביטון יודע שאם בעונה שעברה הוא הגיע מעמדת האנדרדוג העונה בתור שחקן נבחרת ישראל הוא כבר יצטרך להוכיח שהעונה שעברה לא הייתה הבלחה חד פעמית. במחנה באוסטריה זה נראה מצוין, ביטון נראה חד, מפוקס, עם הרבה יותר ביטחון, גרגורי מעניק לו את הקרדיט שהוא רוצה ובעיקר נותן לא "הפס" לעלות להתקפה כמה שיותר ובאמת באימונים ראינו את ביטון הולך יותר ויותר קדימה.

"אני בזוגיות כבר חמש שנים"

מפתיע כמה שזה ישמע, אבל ביטון נמצא כבר בזוגיות קרוב לחמש שנים, כלומר מגיל 14!! החברה בר נמצאת איתו מגיל צעיר מאד וביטון בן ה-19 יודע שהיא האחת, "זה עוד מוקדם לדבר על חתונה, אבל די ברור שהיא האחת, היא גם כל כך עוזרת לי שזה לא ייאמן", מפרגן ביטון אולי מתוך מחשבה לא להסתבך שיחזור הביתה.

זה לא קשה בגילך הצעיר לעזוב את הבית המשפחה והחברה לנסוע ל- 10 ימים למדינה אחרת?

"זה קשה, אבל זה חלק מהמקצוע ואם אני רוצה להיות מקצוען ולהצליח זה חלק מהחיים שלי, חוץ מזה העובדה שאני עם החברים שלי בקבוצה והאווירה בקבוצה באמת טובה אז יותר קל, אבל אני מדבר עם הבית עם החברה וסך הכול זה רק עשרה ימים".

אם בדרך כלל יש תדמית לכדורגלנים שאיך נגיד זו בלשון המעטה הם לא בדיוק אלה שהיו מהמצטיינים בכיתה, אם כי במ.ס אשדוד המצב שונה, ביטון הוא האנטיתזה לנושא, הבחור סיים בגרות עם יותר מ-30 יחידות ומעיד על עצמו שהיה תלמיד לא רע, מספיק לשמוע ילד בן 19 מדבר עם גרגורי באנגלית רהוטה זה תענוג. גם ביטון מעיד על עצמו שאם לא היה כדורגל בטח היה ממשיך ללמוד משהו.
אתה מתכנן ללכת ללימודים אקדמאיים בזמן הכדורגל או אחריו?

"הכדורגל זה לא לכל החיים, מגיע שלב שבו צריך לחשוב על היום שאחרי שאפרוש ולמרות שזה מצחיק שאני אומר את זה כי רק התחלתי את הקריירה שלי, אבל אני בוודאי ירצה להמשיך ללמוד משהו ליום שאחרי".

אתה לא מתכנן לעסוק בתחום הכדורגל אחרי המשחק?

"לא יודע אולי. אבל עזוב אני עוד ילד לא חושב על סיום הקריירה שלי".

איך היה לשלב בין הלימודים והכדורגל קשה?

"אפשר לומר. אבל הקרדיט מגיע לבר (החברה) שאני תמיד אומר לה שיש לה שתי בגריות שלה ושלי, כי בלעדי התמיכה שלה אני לא יודע אם הייתי עובר את הכל לבד וכמובן שגם המשפחה וההורים".

השני מבן 4 אחים

לא קשה לפספס את משפחת ביטון שמגיעה בדרך כלל בהרכב מלא למשחקי אשדוד. ביטון הוא האח השני ממשפחה של 4 אחים, יש לו אח שיותר גדול ממנו וכולם תומכים בניר הצעיר שבהחלט מהווה גאווה גדולה עבור המשפחה. ביטון גדל ברובע ד' בעיר ולמד במקיף ד' בעיר. אין מדובר כאן באיזה סיפור סינדרלה על הילד שלא היה לו כלום וזכה בתהילה, להיפך, בסך הכול ביטון הוא ילד צעיר שרק רוצה לשחק כדורגל ומבחינתו אין כאן איזה סיפור אישי. הדבר שאולי מעניין מעבר לפן המשפחתי זה הסיפור הפיזי של ניר, ביטון מתנשא לגובה של 1.94 מ' ואין ספק שמדובר בגובה חריג עבור כדורגלנים, אם כי ראינו כבר שחקנים שמגיעים לגבהים האלה, אך בעיקר שוערים ופחות שחקני שדה. ביטון לא רואה בגובה שלו איזה עניין מיוחד.

אף פעם לא חשבת אולי ללכת לכדורסל במקום לכדורגל?

"לא. אני בכדורגל מגיל 7 ותמיד אהבתי יותר כדורגל, יוצא לי לשחק כדורסל קצת, אבל לא יותר מזה".

מתי הבנת שאתה ילד גבוה?

"אחרי הבר מצווה פתאום התחלתי לצמוח והבנתי שכנראה אני מעל הממוצע".

יש מישהו במשפחה שלך גבוהים?

"יש, אבל לא משהו חריג".

ביטון דווקא בגלל המבנה גוף הצנום והרזה שלו סבל לפחות בתחילת הקריירה מפציעות, בטח אחרי העלייה לקבוצה הבוגרת שהעומסים עלו, אך בעונה האחרונה הוא שיפר המון את פן הגופני, התחזק פיזית והיום הוא כמעט ולא סובל מפציעות בגלל המבנה הגופני שלו (טפו, טפו, טפו). חוץ מזה שבקבוצה עשו איתו עבודה יוצאת מן הכלל ובשנה האחרונה הוא העלה 4 ק"ג מסת שריר. "אבל גם ניר יודע שבגלל המבנה שלו הוא צריך לעבוד קשה יותר מאחרים, אך יש לו מה שאין להרבה וזה כישרון", אומרים בקבוצה. הילד מרובע ד' בעיר רוצה להצליח בשביל עצמו, הקבוצה, המשפחה ובעיקר כי זה מה שהוא עושה הכי טוב ונהנה מזה. "כל הדיבורים על עבודה קשה זה משהו שהוא אצלי, אני ממש לא חושב שבגלל שזומנתי לנבחרת או עשיתי חצי עונה טובה אני יכול לנוח ולחשוב כאילו עשיתי משהו, ממש לא. יש בקבוצה שחקנים הרבה יותר בכירים ממני שהרוויחו את המעמד שלהם ואני רואה איך הם עובדים קשה, אז מי אני שאחשוב שהגעתי למיצוי". אומר הילד.

"קטונתי מלדבר על יוסי"

לאורך כל עשרת הימים במחנה באוסטריה הסתכלתי על ביטון, אבל הילד הביישן עם החיוך המתוק, כל כך צנוע, לא תשמעו מישהו אחד בקבוצה שיגיד עליו מילה רעה. שאני שואל אותו על ההבדלים בין יוסי מזרחי לגרגורי הוא מיד עונה: "קטונתי מלדבר על יוסי, אני בסך הכול רק עונה ראשונה בקבוצה ויוסי עונה שעברה היה מדבר איתי הרבה מאד, אבל גם ג'ון העונה נותן הרגשה טובה ומדבר איתי". מה שניר לא אומר זה העובדה שגרגורי הבין מיד בהתחלה שבאשדוד גדל שחקן עם טכניקה יוצאת מן הכלל. "לא כל יום יש בישראל קשר בגבוה כזה שהוא כל כך טכני ויכול לעשות הכול במגרש", אומר ג'ון. לאורך כל המחנה זה התבטא בצעקות של גרגורי לביטון ללכת קדימה במשחק האימון מול לרנקה ראינו כיצד זה השתלם עם צמד נהדר של הילד גם בעוד כמה משחקי אימון ביטון החל להבקיע וכולם שאלו איך גדל להם סקורר מתחת לאף. אז זהו שלא אם שואלים את גרגורי, שמרבה להשתמש בגובה שלו גם בכדורים נייחים ובראיית המשחק שלו. לא מפתיע שברוב המשחקונים במחנה הקבוצה שבחרה את סטפן קינג וניר ביטון הייתה גם זאת שניצחה במשחקים, האם זה אומר משהו על העונה של אשדוד? אולי. כך או כך גם ביטון מבין שאם בעונה שעברה הוא סיים את קורס הטייס בהצטיינות העונה מגיע המבחן האמיתי וזה להטיס את המטוס כמעט לבדו, יוסי אופיר איננו, עידן ויצמן שוחרר וביטון אמור להיות זה שינהל את האמצע יחד עם אוחיון וקינג. לילד מרובע ד' יש בוודאי את הכישרון.

אלקבץ, בוכריס ואזואלי

לקראת סוף השיחה שלנו בלובי במלון "הפירמדיה" באוסטריה אני יושב עם ביטון ומנסה לרדת לתחילת הקריירה שאם נאמר את האמת לא ממש התחילה.

איזה מאמן הכי השפיע עלייך עד היום?

"קצת קשה כי לא עברתי מספיק, אבל אני חושב שיש שלושה, אני יכול להגיד שלושה?", הוא שואל אותי בביישנות המפורסמת שלו.

אין רק אחד שאתה יכול לשים עליו את האצבע? אני מקשה.

"לא".

טוב. אז קדימה.

"הראשון זה אורי אלקבץ, השני זה שמואל בוכריס והשלישי זה חנן אזואלי".

ביטון כפי שאתם רואים לא רוצה לפגוע, חשוב לו שכולם יצאו בסדר, הוא לא שוכח להזכיר אף אחד וחשוב לו לציין את התרומה של כל אחד ואחד לקריירה שלו.

לסיום שאני מבקש ממנו לענות על שאלות על חבריו לקבוצה, הוא מעט מתבייש אבל בסוף מסכים.

מי הכי מצחיק: "משה , ללא ספק". (האמת אחרי שהייה במחנה של עשרה ימים אני בהחלט מסכים אם כי גם למקרייב יש סיכוי טוב).

מי החבר הכי קרוב שלך: "עידן שדה. גם השותף לחדר".

אם לא היית כדורגלן מה היית: "אני מניח שממשיך בלימודים".

ניר ביטון במשפט אחד: "לא עולה לי כלום לראש".