"זה הזמן להתעורר הבית מתפורר 
נצא מהחורים ביחד די להסתתר 
תרימו את היד תפתחו את הפה 
מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה"

כך שרים להקת הדג נחש בשירם "זמן להתעורר", נדמה שראשי מ.ס אשדוד חייבים להתעורר ומהר, הבית מתפורר. זה נשמע דרמטי ויש כאלה שיגידו עברו רק חמישה מחזורים וכדאי לחכות, אז זהו שלא.

כבר עכשיו ניתן לקבוע שכל הדיבורים בקיץ, על זה "שיש לנו קבוצה שיכולה להיות בפלייאוף עליון", היו במקרה הטוב משאלת לב ובמקרה הרע, חוסר הבנה בסיסי.

אפשר לדבר על ראובן עטר, מערכי הגנה והתקפה, שיטות משחק, הכל נכון. אלא שהבעיה של מ.ס אשדוד היא הרבה יותר עמוקה, הקבוצה פשוט לא מספיק טובה. פושט כך. בסופו של יום, לצד מאמנים ושחקנים מה שקובע זה איכות ביצוע של שחקנים ושם לאשדוד יש איכות ירודה.

זה אגב, לא פוטר בכלל את ראשי אשדוד, הצוות המקצועי ושאר האנשים במערכת מאחריות למה שקורה בקבוצה. התוצאות והיכולת בחמשת המחזורים הראשונים של העונה, הם תוצר ישיר של בניית קבוצה רעה מאד בקיץ. אבל ממש רעה.

בוא נשחק משחק, הרי באשדוד מדברים כבר כמה ימים על ראשו של עטר, נגיד ועטר לא באשדוד, ניקח את המאמן הכי טוב בארץ כיום, ברק בכר, שימו אותו באשדוד עם הסגל הזה. דגש על הסגל הזה ללא שום חיזוק אחר. האם אשדוד יכולה להיות בפלייאוף העליון? אם מישהו ענה כן, יש לנו כנראה בעיה של ראיית המציאות.

אם מישהו ענה לא, בואו נתקדם הלאה. ברק בכר כנראה יצליח להוציא מהסגל של אשדוד הרבה יותר מראובן עטר. הסגל של אשדוד לא נופל בטח מהסגל של רעננה, עכו או אשקלון. אבל גם לא עולה על שלהן וכאן טמונה הבעיה העיקרית.

בואו נמשיך במשחק הדמיון שלו, תעברו על הסגל של אשדוד אחד אחד ותגידו למי לדעתכם יש מקום בקבוצה אחרת בפלייאוף התחתון, לא העליון. שחקן כזה שיכול לשדרג קבוצה, אז קינדה בטוח, דן ביטון כנראה שכן, אולי קצת בהייה ויש עדיין סימן שאלה גדול סביב אלקה.

טל איילה, רודי חדד, שמעון אבוחצירה, ג'ורדן פושה, מוחמד שכר, בן אז'ובאל, אלקראוני הם לאו דווקא יותר או פחות טובים מהשחקנים שנמצאים היום בסגל של אשדוד, להוציא קינדה וביטון. כולם אגב משחקים ברעננה, אשקלון ועכו.

סגל השחקנים של אשדוד הוא במקרה הטוב בינוני מאד וכל הדיבורים על כישרון וצעירים כבר מזמן מהווה בקושי מס שפתיים, קינדה כבר כמה שנים שחקן בוגרים, כנ"ל בנצי מושל, טום בן זקן, רועי בקל או טום מונד. 

ברור שלעטר יש הרבה מאד אשמה במה שקורה עד כה במ.ס אשדוד. כמו שכתבנו, כנראה שמאמן אחר היה מצליח להוציא יותר מהסגל של אשדוד שהוא שווה לעוד 4-6 קבוצות בליגת העל. לא יותר לא פחות.

עטר רחוק מלהיות נקי, חוסר ההצלחה שלו בשנים האחרונות בליגת העל, כנראה לא מוכיח משהו. מערך לא נכון, הרכב שגוי, ניצול מוטעה של הכלים שיש בקבוצה, ניהול אימונים בעייתי, רוטציה קצרה מאד, מחיקת שחקנים ובלגן בחדר ההלבשה. על כל זה אחראי ראובן עטר וזה לא מעט.

אלא שבסופו של דבר, דין דוד ואלקה לא יכולים לעשות את מה שעושה שובל גוזלן, איתי שכטר או בן שהר. למה? כי יש עניין של איכות ביצוע, ואף מאמן לא יכול לשנות זאת. מאמן יכול להעניק ביטחון, מוטיבציה, להקטין חסרונות. ואת כל זה עטר לא עושה.

מה שהוא לא יכול לעשות זה ללמד להבקיע בנגיעה בין שני בלמים, זה משהו שנולדים איתו או לומדים בגיל צעיר מאד.

אז מה צריכים באשדוד לעשות? קוודם כל להבין את מצבם, להודות במצבם ולנהוג בהתאם. אשדוד קבוצת תחתית שתילחם על חייה בליגה, היא אחרונה בליגה וצריכה לשחק ככה. מספיק עם הכדורגל היפה, תכניסו להרכב את הלוחמים, את שחקני הנשמה ואת שחקני ההכרעה, אלה שבנגיעות אחדות מסוגלים לשים את הכדור ברשת.

אשדוד צריכה סדר, הרכב קבוע ומסודר שירוץ לאורך כמה משחקים, לוחמים ופייטרים בחלק אחד של המגרש, שחקני הכרעה ובודדים בחלק השני של המגרש.

שחקנים כמו רועי בקל, דן ביטון, בנצי מושל ומשה אוחיון צריכים להיות בהרכב, הם יוסיפו קצת רוע, לחימה, מהירות וניסיון. 

עטר חייב לדעת להרכיב שחקנים נכונים וכאלה שמתאימים לשחק אחד ליד השני. אם הלכת על משה אוחיון מצוין, שים לידו שחקני אגף מהירים (מושל, בהייה, ברוסיץ') לצד שחקני התקפה מהירים (דוד) ושחקני קישור שיעשו את העבודה השחורה (מונד, בקל, קינדה) ויעזרו לו להניע כדור.

כל השילובים של אביב סולמון, וכדומה, הם נחמדים שהקבוצה עם 10 נק' במקום השלישי בטבלה, בטח לא שנלחמים על הבית. שחקנים שהתמודדו בתחתית במדי נצרת עלית לא יכולים לעזור לאשדוד במצבה, שהמוראל ברצפה והיכולת במרתף. 

זמן לחשבון נפש

הבעיה של אשדוד היא שמעבר לתוצאות הרעות שכולם רואים בטבלה, הקבוצה גם מציגה יכולת חלשה, בכל הפרמטרים אשדוד מדורגת אחרונה בליגה, מול נתניה, אשדוד סיכנה במשחק ביתי 7 פעמיים בלבד את השער של דני עמוס. ארבעה מהם היו למסגרת.

תום מונד ואביב סולמון עברו את המרחק הרב ביותר מכל שחקני אשדוד, זה מראה על השקעה, על לחימה ורצון. בכלל מונד הוא אולי השחקן האחרון שאפשר לבוא בטענות, הוא באמת עושה הכל והיחיד שמציג יכולת סבירה, אבל הוא צריך מסביבו עזרה וזה כרגע לא קורה.

עטר שמבין את מעמדו והדיבורים על עתידו באשדוד, מנסה בינתיים לשדר עסקים כרגיל. הוא בטוח שהקבוצה תצא מהמצב, גם בפנים וגם בחוץ הוא משדר שהוא מאמין בסגל, השאלה האם מדובר במראית עין, או שבאמת זה מה שעטר משדר, כי זה מה שהוא חייב.

באשדוד התנהגו מאז שבת בצורה שקולה ורגועה (יחסית) למצב, אין אסיפות חירום, אין ציטוטים מפוצצים, מצד אחד מגיע קרדיט לקבוצה שמנסה לשדר ולהתנהג בשקט, הרעש מסביב חודר זה ברור, הקבוצה יכולה לשלוט על חלק מהמסרים, אבל לא על כולם.

באשדוד מבינים שניצחון אחד ישנה את התמונה, מצד שני, כולם חשבו שהנקודה מול סכנין תפתח דרך חדשה מה שלא קרה. 

בקבוצה מודעים למשחק הלא פשוט שמצפה ביום ראשון מול מכבי חיפה, ממש אחרי יום הכיפורים, אחרי חשבון הנפש של כולם. באשדוד דווקא מציינים שהקבוצה טרם הפסידה בסמי עופר לא למכבי חיפה ולא להפועל חיפה. בעונה שעברה אור אינברום סידר לאשדוד של רן בן שמעון ניצחון חוץ על מכבי חיפה (1-0). 

אבל לכולם ברור שזה נחמד כסיפור, לבנות על הנתון הזה כמשהו ללכת איתו לקראת מכבי חיפה, זה באמת לא רציני. אם יש משהו שיכול כן לעזור, זה החזרה (אולי) של יואב ג'רפי לשער. השוער כבר מתאמן באופן מלא ולקראת המשחק יעבור בדיקה ולאחריה נדע מה מצבו.

בינתיים הקבוצה נהנתה היום (ב') מיום חופש, אחרי אימון שחרור וטיפולים ביום ראשון, שכבר מחר (ג') תתחיל הקבוצה בהכנות לקראת חיפה בראשון. באשדוד מציינים שבינתיים לא נעשתה פנייה לאף מאמן אחר ועטר יעמוד בוודאות על הקווים במשחק מול מכבי חיפה, מה יקרה לאחר מכן, זו כבר שאלה אחרת.