אשדוד ספגה העונה יותר מידי שערים ממצבים נייחים, הכי הרבה בליגה, בפער מהאחרות - 15 שערים שהם  פי 5 מהפועל ירושלים ויותר מפי 2 מהפועל חיפה ו60% יותר מטבריה – יריבותיה הישירות של אשדוד למאבק ההישרדות.

אצל אשדוד המצב אפילו קשה עוד יותר - כי היא ספגה לא מעט שערים נוספים בהתקפות ההמשך הישירות של הנייחים, כלומר מהריבאונדים של התקפות אלו (ויש סיבה ברורה לכך שנפרט כאן).

אשדוד אגב, כבשה רק 5 שערים בנייחים לעומת  16 שערים שכבשה טבריה ממצבים אלו, ו10 שכבשה הפועל ירושלים  וזה אומר למעשה ש- אם אשדוד הייתה יודעת לעמוד נכון במצבים הנייחים, היא הייתה מזמן מבטיחה את ההישארות שלה בליגה.

למה אשדוד סופגת בנייחים

לאשדוד יש שיטה מוזרה - כשלקבוצות היריבות נשרק מצב נייח נגד אשדוד, כמעט תמיד, כל שחקני אשדוד, ללא יוצא מן הכלל, יורדים אל תוך הרחבה (אלא אם אשדוד בפיגור של הדקות האחרונות).

מצב כזה מאפשר לכל יריבה מול אשדוד - להעמיד אף היא את כל שחקניה ברחבה של אשדוד ועד כ25 מטר משערה כדי לזכות גם בכדור חוזר מהנייח, אם יהיה כזה.

למה מדובר בטעות קשה?

כי על כל שחקן שאשדוד תציב הרחק משערה, כדי שיוכל לצאת למתפרצת, היריבה תאלץ לשים עליו 2 שחקנים – כלומר אם אשדוד תציב 2 חלוצים שימתינו לכדור חוזר ולמתפרצת, היריבה תאלץ לשים עליהם לפחות – 4 שחקנים ולעיתים גם 5.

במצב כזה – רק 6 שחקני היריבה יוכלו לעמוד מול מ.ס אשדוד ברחבה ועד 25 מטר ממנה מול 8 שחקני אשדוד במקום ה10 מול 10 שעומדים בשיטה הקיימת.

זה לא רק 10 מול 10 זה גם שליטה ודאית בריבאונד של הנייח שיצא מהרחבה חזרה למגרש ויאפשר התקפה נוספת או התקפות נוספות וסטטיסטית ככל שיש יותר הזדמנויות, מתי שהוא יהיו יותר שערים.