ב2015 היה נראה כי - לא נורא שאשדוד תרד ליגה ותחשל את הכוכבים הצעירים בני ה18-21 שעמדו לרשותה בעוד הם בחיתוליהם: בשער - רועי משפתי ויואב ג'רפי נלחמו על אפודת השוער הראשון. תום בן זקן בהגנה, בקישור רקדו גדי קינדה, מיכאל אוחנה ואור אימברום שהלהיבו לא רק את אשדוד אלא הציתו את דמיונם של מגלי הכישרונות ובהתקפה עמדו לרשות אשדוד החלוצים ניב זריהן ודין דוד – וכל אלו בליגה השנייה.
מיותר לציין שאשדוד חזרה לליגה כמו גדולה ושחקניה המשיכו לככב שנים רבות ברציפות מאז ועד היום.

\

העונה הנוכחית היא בעיתית הרבה יותר - לאשדוד אין את כמות הכישרונות שהיו לה אז. בכל מקרה לא כאלה שיבטיחו את העלייה עונה אחרי. יש לקחת בחשבון שהרבה שחקנים לא רוצים לשחק בליגה השנייה ולגבי הרכש זה יותר מזל משכל ואם נרד, מי יודע מתי נחזור.

אז האם כבר הספדנו את אשדוד?

לא אבל שמנו לשחקנים ולראשי הקבוצה את הצפוי לעתיד המועדון אם לא יקרה דבר יוצא מן הכלל והקבוצה לא תצליח לחבר 5 ניצחונות מתוך 7 כאשר גם 4 יכולים להספיק.

הסגל של אשדוד העונה הוא של פליאוף עליון בליגת העל, רק שמי שאחראי על הצד המקצועי בקבוצה, קרי המאמן אלי לוי, לא ידע לחבר את כל המערכים לכדי קבוצה מלוכדת, לא ידע להפיק מאף שחקן יותר ממה שציפנו ממנו ולא פגע בחילופים שלרוב יצרו מצב הפוך מכוונת המאמן - הביאו להתפרקות.

המאמן אלי לוי שמאמין בעבודת הגנה של כל הקבוצה, פשוט חיסל את כל השחקנים היצירתיים.... וכשהקבוצה נכנסה לפיגור, הוא היה קורה לכולם יחדיו לדגל ומשחרר את כל ההגנתיים מה שיצר חוסר איזונים טוטאלי שהביאו לתבוסות, מורל נמוך ויחס שערים מזעזע.

אולי לאלי לוי יש הרבה ידע בכדורגל אבל עובדתית הוא לא הצליח להחזיק את המושכות ולהביא את הקבוצה עם סגל שחקנים טוב יותר מאשר חצי ליגה, למקומה הראוי.

הדבר הכי בסיסי שאלי לוי לא מיישם הוא - השליטה בקישור. אשדוד שחקה במשחקים רבים מידי עם 4 שחקני הגנה, 2 שחקני קישור, 2 כנפים ו 2חלוצים . אולם ברגע ש 2 שחקני הקישור, הם לא שחקנים דפנסיביים ברמה הגבוהה, לא אתלטיים, אלא דווקא איטיים, אשדוד מאבדת את השליטה על האמצע ובכך על כל המשחק, ההגנה שלה הופכת יעד קל לגלים של התקפות על 2 בלמים - מבלי ששכבת הגנה מהקישור תהדוף את הגלים.

בשיטת משחק זו, ללא אמצע חזק, הקבוצה גם ממעטת להניע כדור ולא הצליחה לפתם את ההתקפה בכדורים לשערים.

נכון למחזורים האחרונים, חזר לאשדוד מגלות של מחלה – מרטין אנדזי , שטופח מגיל נוער באקדמיה של אשדוד, לקח עם הנוער אליפות ונראה כי מדובר בשחקן שיתפתח לרמות הגבוהות ביותר. הוא גבוה, חזק, עם נוכחות משמעותית באמצע. הוא חזר לכושר משחק מלא ורק זקוק לצידו לעוד קשר חזק עם נוכחות ברמתו או אתלט לכל הפחות כדי שאשדוד תוכל לשלוט במשחק ולאפשר לשחקנים היצירתיים שלה לרקוד על המגרש במקום לרדוף אחרי שחקני היריב, עד שהם מתעייפים ומתחלפים.

אגב, מרטין אנדזי הוא קלף מנצח של אלי לוי המכיר אותו מהנוער והתעקש להמתין לו שיחזור ממחלה הממושכת המוזרה שפקדה אותו. לוי מעניק לו בטחון והפריצה של אנדזי , אם תבוא, תהיה לא מעט בזכות הקרדיט שנותן לו אלי לוי.

כך המאמן תיסכל את יעקב בריהון שהפך משחקן שמח לאפור ועצוב וכך הוא פשוט חיסל את מיכאל אוחנה.

לאן נעלם אוחנה 

התעלומה הגדולה היא מיכאל אוחנה, שחקן שאת שיש לו ברגליים יש למעט שחקנים בעולם (כן בלי הגזמה) עכשיו היה צריך לתת לו לעשות מה שהוא יודע ולא מה שהוא לא יודע (לרדוף אחרי שחקנים). אוחנה בא לאשדוד לאחר רצף פציעות, כדי לחזור לעצמו ולצבור בטחון (גם בקבוצות הגדולות בעולם נותנים לכוכבים היצירתיים לעשות קסמים במקם הגנה. אתם אמרתם מסי לא אני).

מאמן שזוכה לקבל כישרון ענק, צריך להשקיע את כל המחשבה, איך שחקנים ישחקו בשבילו, יאפשרו לו לבוא לידי ביטוי ועוד, כי כדורגל, זה העשרית השנייה, השפיץ, התנועה המפתיעה, שבירת ההגנה המסודרת (או ניצל טעיות). שחקנים יצירתיים צריכים 90 דקות שלמות, קרדיט את הכדור כדי שיעשו את כל ההבדל בין קבוצה אפורה לדומיננטית.

אבל אלי לוי עשה לו בדיוק ההפך, שבר אותו. איפה אוחנה עכשיו? מתאמן ... למה לא בסגל? מי יודע?!

למה בקבוצה לא עובדים בשביל כנעאן?

כישרון ענק שכולם מסכימים על כך הוא- מוחמד כנעאן שאף הוא עבר פציעות לא קלות. אבל כנעאן באשדוד עובד בשביל עצמו. במקום שהקבוצה תתאמן כיצד לייצרעברו  שביל כניסה לרחבת היריב,  הוא מאלץ לקחת את הכדור ולנסות לעשות את הבלתי אפשרי – לעבור עם הכדור בין ובתוך כולם לרחבה או לשער. זה לא רק לא יעיל, זה גם מעייף וסוחט כוחות מהשחקן.

החלום שנגוז עם המאמן לוי - אוחנה וכנעאן רוקדים סמבה

זכינו בעונה שעברה לצפות ב2 משחקים בהם מיכאל אוחנה וחמודי כנעאן שחקו יחדיו – זה הצית את הדימיון, זה היה מרהיב זה הביא שערים הלקוחים מליגות אחרות... אבל הפציעות של שניהם החזירו אותנו למציאות האפרורית. לוי כנראה לא ראה את אותם המשחקים שאנחנו ראינו ולא השקיע מחשבה כיצד לשלב העונה  את כישרונות העל שעמדו לרשותו לאחר שחזרו מפציעות העונה. הדרך הנכונה הייתה צריכה להיות - לבנות ולהכין את הקבוצה באופן שכלם יעבדו עבורם, כמו שעובדים עבור המוכשרים בקבוצות מצליחות אחרות.

אז מה יהיה עכשיו?

במחזורים הבאים - רוב היריבות שישחקו מול אשדוד יהיו כאלה שיספיק להם נקודה מול אשדוד כדי להבטיח את הישארותם בליגה. כאלו שיעשו הכל רק לא להפסיד. אותם קבוצות מבינות שאשדוד חייבת לנצח והם יבנו על מתפרצות ועל הדלילות של אשדוד בהגנה.

הטעות הקלאסית של אשדוד הייתה במצבים כאלו – 3 חלוצים, מהמרים על כל הקופה, אבל בפועל מפסידים את השליטה במגרש ואת המשחק.

אשדוד חייבת לשלוט בקישור עם שחקנים גרזנים ולשחרר במקביל 2,3 שחקנים יצירתיים מעבודת ההגנה.

לא להגיע למצב שאו שכולם עושים הגנה או שכולם עושים התקפה - מינון ובאלנס זה שם המשחק ובמקביל לעבוד בשביל השחקנים שיודעים לפצח הגנות ושוערים, אך רק צריכים את העזרה מהחברים שישחררו אותם למשימה.