לא בטוח שאפשר לכתוב על מכבי אשדוד בכדורסל, סיפור סינדרלה. מדובר בכל זאת, על אחת האגודות המכובדות בכדורסל המקומי, כזו שכבר הייתה בליגת העל, הגיעה לגמר הפלייאוף וגמר הגביע והייתה חלק מחלון הראווה המרכזי של הכדורסל הישראלי.

האנשים מאחורי החזון

אלא שבשנים האחרונות, משהו קרה, הקבוצה הקודמת התפרקה, והקבוצה החדשה בחסות עמותת ספורטאי מכבי אשדוד התחילה מחדש בליגה ב' עד כשהיא מגיעה מרחק של 40 דק' מעלייה לליגת העל.

עמותת ספורטאי מכבי אשדוד לקחה את הקבוצה בצורה מקצועית, תחת התמיכה והסיוע של רשות הספורט ברשות המנכ"ל יורם אסרף וסמנכ"ל רשות הספורט, ניסים דוק שנותנים את הרוח הגבית והעירונית מאחורי הקבוצה, כאשר העמותה עצמה מנהלת את הקבוצה בפועל ומקבלת את ההחלטות וקובעת מדיניות, בשילוב של האנשים בשטח, רונן הראל ויאיר זוהר, תחת הניהול המקצועי של נתי כהן, התחילו לבנות מחדש מועדון, לא קבוצה.

זה היה קשה ולא פשוט, אבל לפני שמתסכלים על ההצלחה של מכבי אשדוד (שגם אם לא תעלה לליגת העל זו תהיה אכזבה הגדולה, אבל ממש לא כישלון), צריך לראות השינוי שקרה בכלל בכל העמותה, מכדורעף נשים, גברים, מחלקות הנוער, מחלקת הנוער של הכדורסל היא היום אחת המחלקות הטובות בישראל, קבוצת הנוער משחקת בליגת העל, נבחרת תיכון מקיף ז' עלתה לליגת התיכונים הארצית עד שלב חצי הגמר, והיא מורכבת כולה ממחלקת הנוער של מכבי אשדוד, כל זה מראה את העשייה והעבודה שנעשית מלמטה.

בונים מערכת, בונים מועדון

"מבחינת ציוד, מתקנים, כל המעטפת, אנחנו בטופ של הטופ, לא חסר כלום", אומרים במכבי אשדוד. "שחקן או שחקנית שמגיעים אלינו יודעים שמקט סל ועד הנוער הם מקבלים מעטפת מקצועית שיש במכבי ת"א, ירושלים, הפועל ת"א, ראשל"צ ואחרים".

באשר לקבוצה הבוגרת, שם העבודה התחילה אי שם לפני חמש שנים בליגה ב'!! נבנתה קבוצה שהתחילה את המסע, החזירה את הקהל, הקהילה והחיבור לעיר. בעיקר בנתה מערכת, בנתה ארגון, בנו מועדון שאת ההצלחות שלו רואים גם בכדורעף בנות, בנים, נערים ונערות, שיפור דרמטי של מחלקות הנוער בכל הענפים.

כמו שמכבי ת"א היא מועדון בטופ בכל הענפים, גם מכבי אשדוד בונה את עצמה כך.

שנה שנייה הקבוצה כבר סימנה את עליית הליגה כיעד ועשתה זאת. ואז הגיעה השנה הנוכחית. בשיחות עם כל אנשי הקבוצה, אף אחד לא סימן את העלייה כמטרה (שוב, הקבוצה טרם עלתה וחשוב להדגיש זאת), אבל כן רצו להיות שם, להיות בצמרת ולהרגיש את עצמם כחלק בלתי מבוטל מהצמרת.

המשוגע על הקווים והחיבור על הפרקט

אשדוד סיימה את העונה הסדירה רביעית, בדיוק איפה שרצו להיות, צמרת, שיפולי הצמרת הגבוהה.

הקבוצה נבנתה תחת המאמן דן קציר שהגיע לקבוצה לפני כשנתיים והעלה את הקבוצה מליגה הארצית לליגה הלאומית ואולי לליגת העל.

נתי כהן זיהה את המאמן הצעיר שאימן במעיינות, משהו בטירוף שלו על הקווים, הדליק את אנשי אשדוד ולראיה קציר מציג קבוצה מאומנת לעילא, נראית נהדר, מחוברת ולא סתם הוא חתום באשדוד גם לעונה הבאה.

אנחנו רוצים לגדול יחד איתו והוא איתנו", אמרו באשדוד.

לצד קציר, באשדוד בנו קבוצה של שחקנים ישראלים צעירים לצד ותיקים שמכירים את הליגה, רביד פיטשון הוא פסל החירות של הקבוצה, הקפטן ומי שהולך עם הקבוצה לאורך כל הדרך.

לידו, עמית ראובן ובר שיינבום המוכשרים, מביאים קליעה, אנרגיה והגנה, לצד המאזרח בן גולד שמביא קליעה ומראה משהו מאד בוסרי וטהור.

הקבוצה התחילה את העונה עם דוויט ווילסון שלא המשיך באשדוד אחרי המלחמה ומבחינת הקבוצה זו הייתה הזדמנות לעשות תיקון והתאמה לפלייאוף, עם ההבאה של ג'יימי הול הוותיק והמנוסה.

"הול אולי פחות מוכשר והפוטנציאל שונה מווילסון, אבל מה שהוא מביא למשחק, החוכמה, הניסיון, זה עולם אחר, אם היה לנו את הול מתחילת העונה, אולי היינו מדברים אחרת".

הזר הטוב בליגה והחלום שאולי יתגשם

לצידו יש את הזר הכי טוב בליגה, רוברט טרנר, שהתחבר מדהים לקבוצה, באשדוד החליטו ללכת על זר וותיק שעבר כבר באירופה, טרנר בניגוד ליתר שחקני הקבוצה מקבל אישור לירות ולזרוק חופשי וזה נראה בהתאם, כשטרנר חם ולוהט אתה רוצה בצד שלך.

אם וכאשר אשדוד תשלים את המשימה בחמישי הקרוב (18:20, הקריה) מול עירוני נהריה שהיא הפייבורטית הגדולה לעלייה, תקציב גבוה משמעותית משל אשדוד ובעיקר סגל שחקנים שמכוון לעלייה, היא תרשום את אחד הסיפורים היפים בספורט במדינה ובטח ברמה המקומית.

סיפור על חבורת אנשים שעבדה נכון, מסודר, חכם ובעיקר מקצועי מאד. עם עבודה שנעשית המון מאחורי קלעים, בבניית מועדון, מותג, מערכת מנצחת.

"אני רוצה לעלות ליגה ולדעת שיש לי תשתית להישאר, שיש לי מערכת שיכולה להחזיק ולא לעלות ולרדת, אחרת אין למה", אומר אחד מהאנשים המרכזיים באשדוד.

מכבי אשדוד רחוקה 40 דק' או יותר מלחזור חזרה לבמה המרכזית של הכדורסל בישראל, הפעם עם דרך אחרת, בצורה אחרת ויסודות שונים לגמרי.