יש משחקים בחיים של קבוצה לאורך העונה שלעיתים מסמלים צומת דרכים. אמנם אנחנו רק במחזור השלישי בליגה, אבל הנקודה שהשיגה מ.ס אשדוד אמש (ש') בעכו מול בני סכנין, שווה כנראה יותר מנקודה.

בטבלה יש לאשדוד 4 נק' אחרי שלושה משחקים, הפסד, תיקו וניצחון, הכל מהכל. ה-2-2 מול סכנין הציג את אשדוד של העונה - הגנה לא מתואמת, התקפה עם  פוטנציאל, בטח בהשוואה לעונה שעברה וקישור שעשוי להיות החוזקה של אשדוד העונה.

אלי לוי פתח מול סכנין עם אג'יי, מוצ'ה סבן בשלישיה באמצע, כאשר מרטין נזדי לא פתח אחרי שלא היה כשיר ב- 100 אחוזים לאורך השבוע ונכנס רק במחצית השנייה.

כשמתסכלים על הציוות בקישור אז נראה שאג'יי ונזדי שהם בריאים זה באנקר ומשם יגיע אחד מתוך השלושה - כנעאן (אם לא יפתח כחלוץ) מוצ'ה, סבן או שלו הרוש. כל אחד מביא עימו משהו אחר למשחק.

שלוש זה יותר משתיים

מוצ'ה, הוא הכל מהכל ואולי השחקן שנכנס הכי טוב לרחבה מהקו האחורי וזה מימד שחסר לאשדוד לעיתים במשחק, מנגד, הוא פחות פיזי ואגרסיבי מכולם (אולי פחות נדרש כשיש את אג'יי ונזדי), שלו הרוש הוא אולי ה- 50-50 קלאסי בסגל הנוכחי של אשדוד, משלב הגנה והתקפה, יכול לבעוט מרחוק ולהצטרף כגל שני, הבעיה? חוסר יציבות.

בדקות הטובות של אשדוד במחצית השנייה, ראינו את השילוב של נזדי ואג'יי, כמה כוח ואגרסיביות הם מביאים, כמה כדורים חטפה אשדוד בשטח המגרש של סכנין, קרוב לרחבה.

אלי לוי עדיין לא מצא ומחפש את האיזון בין החלק הקדמי, קישור והגנה. אולי השחקן הכי חשוב במערך הזה הוא מוחמד כנעאן שבאשדוד יודעים שהוא הכישרון הכי גדול שיש לקבוצה, העניין שכנעאן הוא מסוג השחקנים שאין להם תפקיד מוגדר, הוא קצת חלוץ, קצת קשר, קצת אגף, ציפור חופשייה.

רועי לוי, כנעאן, מוצ'ה ומה שבינהם

בשלישייה חזקה באמצע, וכל עוד אלי לוי משחק עם חלוץ שפיץ אחד, כנעאן הוא למעשה השחקן החופשי באחד האגפים בחלק הקדמי, כאשר הוא נע משמאל למרכז וההיפך.

רועי לוי תופס מתחילת העונה את הקו הימני בהתקפה ולעיתים בהגנה, אתמול אגב זה עלה בשער הראשון של סכנין, לאחר חזרה לא טובה של לוי עם המגן בלאי שכבש. רועי לוי שיחק העונה גם כמגן וגם כקיצוני נראה שהוא השחקן היציב והמרשים של אשדוד מתחילת העונה.

כל זה מתקשר לאותה שלישייה באמצע, כאשר השחקנים צריכים להיות בעל מאפיינים של ניידות רבה, סגירת שטחים ויכולת להוציא מהר את הקבוצה קדימה כמו בשערים מול סכנין אמש.

"לא עוזבים את המשחק"

אם נחזור נקדותית למשחק אמש, אז באשדוד היו שבעי רצון, הקבוצה חזרה מפיגור 2-0 בדקה ה- 70 לתיקו חוץ חשוב של 2-2.

באשדוד משקיעים המון בנושא האופי של השחקנים ולא לוותר בכל מצב ובכל שלושת המשחקים ראינו את אותו דפוס, אשדוד לא נכנעת, אפילו מול בית"ר במשחק שברובו היה בשליטה ביתרית, אשדוד חזרה למשחק גם בעשרה שחקנים ושיחקה עד הסוף.

מול ק"ש, שוב חזרה מפיגור הפעם לניצחון ואמש חזרה מפיגור לנקודה. אלי לוי חזר רבות השבוע ובכלל על המנטרה "אנחנו לא עוזבים את המשחק", ונראה שלפחות בהתחלה זה מוטמע. כמה זה יכול לעבוד לאורך זמן? שאלה טובה, לא בטוח שזו נוסחא מנצחת להיקלע לפיגור ולחזור למשחק.

שלומי אזולאי שיצא בדקה ה-20 אחרי שמתח את שריר הירך האחורי, ייעדר מהמשחק הקרוב בראשון מול מכבי ת"א ויפנה מקום למגוון חלוצים שרעבים לדקות כדי להוכיח את עצמם.

מי שנכנס לוואקום של אזולאי הוא החלוץ אנבעזר מאמטה, שהיה מצוין עם שער ובישול ובאשדוד מקווים שאולי הרוויחו אותו להמשך העונה. מאמטה היה בסימן שאלה רוב הקיץ, גם בשל יכולתו בעונה שעברה וגם בשל העובדה שהיה לא כשיר בחלק מההכנה, גם בימים האחרונים דיברו באשדוד על רצון להביא זר אחר במקומו בזמן שנותר, אולם נראה שהמשחק אמש, ישאיר את מאמטה לפחות עד החלון של ינואר.