יוסי רוזנבלט הוא "המשוגע" שמוביל את הענף בעיר, יחד עם בנו רועי ועוד כמה באגודה, הוא מה שנקרא המושך בחוטים בספורט שלא רבים מכירים. 

טניס שולחן או פינג פונג בשפת השכונה. יוסי יצא לפני שנתיים, לגימלאות מוקדמת מאלתא בה עבד כ- 35 שנה במגוון תפקידים. בעבר שימש כמאמן הנבחרת הפראלימפית וייצג את ישראל ב- 3 אולימפיאדות. לאחר אולימפיאדת בייג'ין 2008 החליט לפרוש והתרכז בעבודתו העיקרית באלתא.

בנוסף, תרם מנסיונו הרב בענף טניס השולחן ושימש גם כיו"ר איגוד טניס השולחן בישראל במשך שנתיים.

רוזנבלט מספר על ההיסטוריה והחיבור: "השחקן הבכיר, זאב גליקמן, תושב אשדוד לשעבר, פנה אלי בסוף 2017 ושאל האם אסכים לשמש כמאמנו האישי. הוא גם הודיע לי שאין כרגע תקציב לכך וזה יהיה כרוך בהתנדבות מלאה. לרגע לא היססתי והשבתי בחיוב".

זאב כבר לא צעיר (בן 60!) והתחרה תחת הדרכתי בכמה תחרויות בינלאומיות וטיפס למקום ה- 20 בקלאס 8 (נכות לשחקנים עומדים). ביחד מקווים להצלחה וקביעת הקריטריון לטוקיו 2020". 

"באחת מהתחרויות הבינלאומיות פנתה אלי שחקנית נוספת, חגית בריל ושאלה האם אסכים לאמן גם אותה. כאן ההחלטה הייתה קצת יותר קשה.

חגית, משותקת בשתי רגליה ובידה השמאלית, ממוקמת בקלאס 1 - בעלי המוגבלויות הקשות ביותר. בעבר, אימנתי רק שחקנים עומדים והחלטתי לקבל עלי את האתגר". חגית, אלופת ישראל, ממוקמת  כמספר 2 בעולם לקלאס שלה והשתתפה באולימפיאדת ריו.

היא היחידה בעולם שמשחקת טניס שולחן בכיסא גלגלים ממונע, וגם היחידה שמשחקת עם יד אחת, שגם היא בתפקוד של 20 אחוז בלבד בעוד שהמתמודדות מולה משתמשות ביד השנייה כדי להזיז את הכיסא או לשפר תנוחה, בריל לא זזה מהמקום. "קושרים אותי לכיסא כדי שלא אפול בזמן המשחק", היא מסבירה, "ואת המחבט קושרים לי ליד". 

אבל כמי שמדורגת שנייה בעולם, יש לה סיבה להיות אופטימית. בחודשיים האחרונים אנחנו עובדים באינטנסיביות כדי להצליח באליפות אירופה ולחזור עם מדלייה. בהמשך כמובן, נמשיך ונעשה הכל להגיע גם לטוקיו 2020. 

שיטת האימונים איתה שונה. הקצב איטי יותר והתרגילים באימון אינם דומים לנכים העומדים. לשם כך, באימונים אני יושב על כסא, ומדמה ככל האפשר את האימונים לזירה האמיתית. 

לחגית יש גם מסר לאנשים בעלי מוגבלויות: "הם צריכים לדעת שבמקום לשכב בבית, אפשר לעשות המון דברים. חסרה מודעות וחשיפה לספורט הפראלימפי.

היה לי עצוב לשמוע שאומרים: 'נגמרה האולימפיאדה בריו', כי היא לא נגמרה – עכשיו מגיע תורנו, ואנחנו משקיעים המון שעות באימונים, לא פחות מכל ספורטאי רגיל. רק ליד שולחן הטניס אני סוף-סוף מרגישה כמו בן אדם. זה המקום היחידי שבו אני לא מרגישה מוגבלת". 

אני חייב לציין שחגית משקיעה את כל כולה בשקדנות וחריצות יתירה, וביחד עם אימה, דניאלה, שתומכת בה בכל הלוגיסטיקה, מגיעות מפתח תקווה לאשדוד כמעט כל יום.

זאת תהיה עבורי הפעם הראשונה שאני מאמן אותה בתחרות כזו חשובה. מאמין ומקווה שלא לאכזב. בנוסף לכל זאת , משמש יוסי כמנהל קבוצות טניס השולחן באשדוד ואף כשחקן פעיל בליגה.

בשבוע הבא נפתחים החוגים באשדוד, ומכאן קורה יוסי לכל מי שמעוניין להצרף לפעילות, ליצור איתו קשר לטלפון 052-6180899.