כמה אכזרי זה עולם הספורט. הגמר הצפוי בתחילת עונת כדורסל הנשים היה אליצור רמלה ומכבי בנות אשדוד. רמלה הודחה על ידי אותה מכבי ר"ג מהמקום הרביעי ולמעשה בכך קיבלה אשדוד את יתרון הביתיות בסדרת הגמר.

אשדוד שחשבה לנצל את הביתיות בכדי לרשום תואר ראשון לעונה, חיכתה למשחק החמישי ולקבל את יתרון הביתיות, אלא שרצה הגורל והבלגן בדרום ואשדוד נאלצה לשחק את המשחק החמישי ברוממה בחיפה ולא באולם הקריה באשדוד ואיבדה תואר אליפות חשוב.

אם ניכנס למשחק עצמו, אשדוד לא הגיעה למשחק וקיבלה משחק חלש כמעט מכל השחקניות המרכזיות שלה, למעט אלכסיס פיטרסון, וקצת נועה זלבינסקי כל היתר פשוט לא הופיעו למשחק.

דניאל אדמס באחת התצוגות החלשות שלה העונה, יחד עם יתר הקבוצה שפשוט נראתה עייפה, מותשת ונראה שהמעבר מהשגרה הקשה של אימונים מחוץ לעיר ואזעקות לחזרה לפרקט עשו את שלהן.

המחצית הראשונה הייתה בשליטה מוחלטת של הרמת גניות שכבר עלו ליתרון שיא של 19 נקודות, אולם דניאל אדאמס ואלכסיס פיטרסון שמרו על הצהובות בחיים וצימקו מעט מהפער לפני הירידה להפסקה.

המחצית השנייה המשיכה בדיוק מאיפה שהסתיימה זו שקדמה לה והכחולות המשיכו לדהור לעבר הצלחת. הקבוצה של עדן ענבר לא הצליחה להתקרב ונכנעה לקבוצה שסיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי.

אלכס הארדן בלטה מעל כולן עם 18 נקודות, 9 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, עדן רוטברג סייעה לה עם 14 נקודות, 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

יו"ר מכבי בנות אשדוד טאלי קריאף זעמה בסיום והשתלחה במקבלי ההחלטות: "זו פשוט בושה שהכריחו אותנו לשחק את המשחק הזה, יש כאן אפס סולידריות במדינה, מה היה קורה אם היו מחכים עוד קצת? זו בושה, הביאו אותנו כאן לחיפה ממש בכוח".

עדן ענבר אמר בסיום: "אני לא טוב בסיכומים, אבל אני פשוט מוריד את הכובע בפני האוהדים שהגיעו לכאן, זה ממש לא מובן מאליו, אני לא מעכל שאחרי עשרה ימים של תופת הם בכלל כאן.

מגיע גם לשחקניות שלנו שעשו את כל המאמץ העיקריף ליבי עם האוהדים והשחקניות שלי".