האמן האשדודי יובל ניאזוב כהן ("דודא") לעולם לא ישכח את החבר הטוב שלו הראפר "נומי" (נועם כהן), שנהרג בתאונת אופנוע לפני כשנה והוא בן 29 בלבד.

בשיתוף פעולה עם היוצר המקומי דוד לב ארי, שחררו השניים את השיר "לגבוה" לזכרו של נומי ז"ל – שאת הבית הראשון כתב ניאזוב עוד ביציאה מהלוויה. "השיר הזה שלך אח שלי היקר" – כתב ניאזוב לחברו שאיננו, "אני בטוח שעוד נפגש".

צפו >>>

יובל ניאזוב כהן כתב בדף הפייסבוק שלו עם פרסום הקליפ:

"אני לא אשכח את אותו יום שישי ארור, את ההודעה שקיבלתי ממנו ממש כמה דקות לפני שהאסון קרה. כל כך סירבתי להאמין שזו האמת.

זוכר שבלי לחשוב פעמיים הטלפון הראשון שלי היה לשגיא וכל מה שהוא שמע ממני זה צרור של קללות, ניסיתי לפרוק את הכאב, קיוויתי שהוא יגיד לי שאני סתם חולם.

יחד עם כל הכאב הכרתי אמא חדשה שנכנסה ללב שלי בשניות, הכרתי משפחה שלמה ששבתה אותי ברגע, הבטחתי להם שאעשה הכל על מנת שכולם יזכרו איזה אדם מיוחד נומי היה.

אני מודה לכם משפחה יקרה שלי שהכנסתם אותי לחייכם ולחלוק כבוד כזה גדול עם אח שלי נומי.

אני מודה לכל מי שנרתם לשיר הזה ולקח חלק: לשגיב ליברה על הצילום המדויק והעריכה המדהימה והמרגשת שלא השאירה אף עין יבשה, לדוד לב ארי שעלה איתי על השיר הזה ועשה את זה בצורה הטובה ביותר!

למירל מאור עמרם שהראה לנו איזה חברות מיוחדת הייתה לו ולנומי וגרם לנו להתחבר אליו מחדש ולהכיר אותו עוד יותר לעומק. תודה ענקית שחלקת איתנו כבוד לנומי היקר.

1992-2021

השיר הזה שלך אח שלי היקר
נזכור ולא נשכח
אני בטוח שאתה גאה בנו
שמור עלינו מלמעלה
אני בטוח שעוד נפגש".

דוד לב ארי סיפר: 

לא הכרתי את נומי ז״ל, אבל המוות שלו לקח אותי להתבוננות פנימית עמוקה והזדהות . יום לאחר הלוויה יובל שולח לי את הבית הראשון ואומר לי לעלות על זה. אין גאה ממני להיות חלק מהשיר הזה.

בחלק שלי ניסיתי להעביר את התחושות שלי על המרדף הזה להגשמה עצמית מול ההקרבות העצומות כדי להגיע לתחושת השגה והביקורת הזאת שתופסת אותי בכל רגע של חוסר מעש

נומי ז״ל הדגיש לי כמה חשובה ההתמדה גם אם לא זכית ל״פריצה הגדולה״. לאחר מותו זכיתי להכיר איש טהור שהיה מוקף באנשים מדהימים וקהל נאמן שהיה יודע כל מילה וכל כוונה מאחורי כל שורה.

כל אלו וחדשים כמוני מנציחים את השם כי הוא ציווה".

אמו של נועם, צופיה אביטן כתב עם פרסום השיר:

"בנסיבות הכי קשות בחיי נפגשנו לראשונה...

ערב שישי יום התאונה של נועם, אתה נכנס בדלת עם ארגז של מצרכים שרשראות ענק על הצוואר, קעקועים בידיים הקרחת שאני מכירה והזקן המסוטט והלב שלי צונח שוב ולא מאמינה למראה עיניי, אתה מזכיר לי את נועם.

אתה מתקרב אלי, מתיישב על הברכיים, מניח את ראשך על בירכיי מחבק אותי חזק ואומר לי אני יובל חבר של נועם. לא נפגשנו מעולם, שנינו בוכים את נשמתינו ומשהו כבר אז היה חזק, נכנסת לחיי והפכת להיות עוד בן בשבילי.

חולפים כמה חודשים ובוקר אחד של יום שישי אתה שולח לי את השיר "אמא תקשיבי לשיר, כתבתי אותו כשהלכתי הביתה אחרי הלוויה, השיר הזה הוא שלך". ואני מקשיבה ופרץ דמעות יורדות מעיניי מרגיש לי כאילו נועם שר לי, אבל הקול הוא שלך ואני מבינה שכמו שנכנסת לי ללב כך גם אני לך..

באזכרה 11 חודש של נועם, אתה מודיע לי "תתכונני אמא יהיה לשיר קליפ והוא יצולם כאן ואיתך".

הבית הופך להיות אולפן צילומים ויד ביד איתך ועם הצוות המשוגע שלך אתם מצלמים לשיר הזה קליפ ואני גאה!! גאה כמו שאמא גאה בבן שלה ומתרגשת שבחרת בי לקחת חלק בקליפ המרגש הזה.

יובל ילד שלי תמשיך לכוון גבוה וללכת רק עם הלב שלך, אני תמיד איתך ומאחוריך! אוהבת אותך.

תודה מיוחדת גם לדויד לב ארי עם הנשמה הגדולה, לכל אנשי ההפקה והצילום, לאיש האהוב שלי מומי ולמור שביחד אנו צועדים את כל הדרך במסע ההנצחה והמורשת של נועם, למנהל האישי שלי לילד האהוב שלי שמנהל אותי ביד רמה - הפטרוני של נועם הלוא הוא שגיא דהן, לע. מנהל הראלוש שלהיות במחיצתו זו תמיד חוויה, למירל האהוב ואביאור הנסיך...

וכל זה בשבילך נועם "נומי" שלי.

בזכותם 'יזכרו את השם'".