עדיאל מלכה היה בן 4 כשצה"ל יצא למבצע עופרת יצוקה בעזה, רק שבאופן מפתיע הוא התגורר בצד העזתי יחד עם אמו, יהודייה תושבת אשדוד, ובעלה – ערבי פלסטיני תושב הרצועה. את הדי הפיצוצים וההרס הרב כתוצאה מהלחימה, הוא עוד זוכר היטב.

"במצטבר גרתי בעזה שנתיים וחצי-שלוש" – הוא סיפר לאורית נבון ב"כאן מקשיבים" של כאן 11. "אני זוכר גם את הבית שהיה שם, היו שם בגג כבשים, עזים, תרנגולות. לא הרגשתי שזה המקום בשבילי, היה שם מצבים מאוד מפחידים, כמו בניין שמתפוצץ לך מול העיניים ומטוסי קרב שמגיעים מידי פעם לביקור".

עדיאל כאמור, נולד לאבא פלסטיני ולאמא יהודייה. בילדותו קראו לו מחמוד, אך לאחר שאימו ברחה איתו ועם אחיו אחרי כמה שנים לישראל, הוא קיבל את השם עדיאל. "תמיד ידעתי שאני חצי יהודי-חצי ערבי" – הוא אומר. "בעיני עצמי תמיד הגדרתי את עצמי כיהודי. אני גם חובש כיפה".

לצפייה בכתבה המלאה של אורית נבון בפייסבוק לחצו כאן!

החיים כילד לאם יהודייה ואבא מוסלמי בישראל, לא תמיד היו פשוטים עבור עדיאל. הוא משתף מצד אחד על משבר הזהות שחווה עם עצמו, אך גם על מצבים לא נעימים כשמשפחתו של אביו רודפת את אימו בשל היותה יהודייה.

לדבריו, גם אביו לא בדיוק אהב את ישראל ואף נעצר על רקע ביטחוני. "מההתחלה הבית היה משובש עם אלימות וצעקות" – הוא מספר. "בשלב מסוים אבא שלי רצה שנטוס לקנדה, אבל זה לא הצליח לו, הוא נעצר".

יום אחד, סביבות גיל 7, אמו החליטה שהם עוזבים. היא קמה, לקחה אותו ואת אחיו ונסעה למחסום ארז. "אני לא הבנתי למה אנחנו כל-כך ממהרים" – הוא מספר. "פחדתי נורא. ואז הגענו לאשדוד וזה היה מוזר. הרגשתי רגשות מעורבים כי למרות הכל הייתי בקשר מאוד קרוב עם אבא שלי".

בהמשך עדיאל עבר יחד עם אמו למקלט לנשים בירושלים, שם הוא בשל הטראומה שחווה כילד הוא מצא את עצמו מפסיק לדבר ומתחיל לגמגם. "לא הבנתי למה אני פתאום מגמגם" – הוא משתף. "אמרו לי שהרקע הוא כנראה פוסט טראומתי. היו לי סיוטים בלילות, של הפגזות, דם והרס".

השנים חלפו ולאורך כל הדרך עדיאל נהג להסתיר את הזהות שלו כילד חצי יהודי וחצי מוסלמי. בהמשך בכיתה י"א התברר כי אביו שעבר לשוודיה מצא אותם דרך הפייסבוק ויצר איתם קשר.

"אני חוזר הביתה ורואה את אחותי יושבת עם אמא שלי, שתיהן בוכות, הן סיפרו לי שהן דיברו עם אבא והוא מצא אותנו והוא רוצה לראות אותי" – הוא מספר. בהחלטה אמיצה ופרץ של געגוע עדיאל מחליט לטוס לאביו בקיץ, רק שהוא נשאר לחיות איתו שם במשך שנתיים.

מה שהחזיר אותו חזרה לארץ הייתה אחינועם אותה הכיר עוד מהימים שחי בארץ. "הייתי מאוהב בה והיא לא ידעה את זה" – הוא סיפר. "היינו מדברים המון, שעות, לפנות בוקר, ואני תמיד אהבתי אותה. רציתי שיקרה איזה משהו".

את העובדה שחזר לארץ רק בגלל הוא סיפר לה באומץ רק 4 חודשים אחרי ששב לארץ – בשיחת טלפון. "הייתי כל כך בלחץ, אבל הרגשתי טוב סוף סוף להגיד לה את זה" – הוא סיפר ומיד אחינועם שהצטרפה לשיחה, הוסיפה: "אני אמרתי לו שאני מצטערת והתנצלתי אם הטעיתי אותו".

לאחר שנדחה עדיאל מחליט לספר לאחינועם את שהוא מרגיש במכתב בן 25 עמודים. אחינועם שלא נשארה אדישה לרגשותיו של עדיאל החליטה לתת לזה צ'אנס והשניים חוגגים היום כבר 7 חודשים שהם יחד.

"הרגשתי שאני מפספסת משהו, והבנתי שהסיבה האמיתית שאמרתי לו "לא" זה רק בגלל מחשבות של מה יגידו אנשים על הקשר בינינו" – היא שיתפה בשיחה. "הגעתי עם עצמי לנקודה שאמרתי לעצמי – את צריכה לחיות בשביל עצמך, את לא יכולה להמשיך לחיות בשביל אחרים".

כשנשאלו איפה הם רואים אותם בעתיד הם השיבו: "בעזרת השם להתחתן זו התכנית הגדולה, אבל מעל הכל שנישאר ביחד ושמחים".