תושבי אשדוד מכירים את יצחק דרי ועמרם כנפו כמי שהשפיעו מאוד על העיר אשדוד במשך תקופה של כ 20 שנה. יצחק דרי נסק עשור קודם לכנפו, אך כנפו המשיך להיות גורם דומיננטי לאחר שדרי פרש.

שניהם היו נחשבים לשועלים פוליטים יוצאי דופן. מנוסים, חריפים, מתוחכמים וכאלו שמנהלים את העניינים בפועל מאחורי הקלעים.
שילוב של נועם הליכות עם מרפקים מאוד חזקים. 

שניהם אנשים דתיים, שניהם הוציאו והביאו את כל מה שקשור לתחומי הדת וחצרות הרבנים באשדוד, אבל היו מעורבים בכלל הנושאים החברתיים.

 השפעתם הייתה גדולה והכבוד שזכו לו בעיר היה בהתאם.

יצחק דרי, בן 77 שימש בעברו כמורה, מנהל בית ספר, מפקח במערכת החינוך ומתחילת שנות ה90 , הפך להיות מספר 2 של צבי צילקר, מ״מ ראש העיר אשדוד, ממונה על החינוך וממונה על הכספים בעיריית אשדוד. 

דרי נחשב לאחד האנשים החזקים בליכוד לצד צבי צילקר ז"ל. בשנת 2008, יצחק דרי, החליט לפרוש מהתנועה ולהקים את רשימת "יחדיו" למועצת העירייה, המייצגת את הציבור הדתי לאומי והמסורתי בעיר וכיהן כחבר מועצה מהשורה.

לדרי הייתה השפעה גדולה מאוד על כל נושא החינוך בעיר, מינוי מנהלים, תוכניות ופרויקטים בנושאים אלו שתביעות האצבע שלו עליהם משמעותיות מאוד.

עמרם כנפו פרץ לתודעה האשדודית  מ1998 ועד ינואר 2018  (החקירות החלו ב2012 ) -  כיו"ר ש"ס באשדוד -  בשנים 2003-1999  כיהן כסגן ראש העיר של צילקר ובשנים 2008-2003 כחבר מועצה.

מ2008 - 2018 כיהן כממ"ק ראש העיר, יו"ר ועדת בנין ערים, יו"ר ועדת כספים, ממונה על הרווחה ובעיקר נחשב למוח מבריק שמנהל מהלכים גדולים מאחורי הקלעים. 

כנפו נבחר לתפקידיון הרמים בגיל צעיר יחסית ועם השנים הפך לאיש המנוסה ביותר בעיריית אשדוד, בעיקר בתחומי התכנון והבנייה וגם הכספים.כשהתפטר מתפקידיו הודיע – " אני במאבק קשה על החיים שלי, על השם הטוב שלי, ומה שנשאר לי זה רק להמשיך להילחם בכל הכוח"

הם נשפטו דווקא על תקופת הביניים שלהם (האישומים מתייחסים בעיקרם לשנים 2005 -2004.), תקופת יובש פוליטי בה הם לא קיבלו שכר מהעירייה וכיהנו כחברי מועצה מהשורה. בתקופה זו שניהם היו צריכים להתפרנס.

אבל לך תבקש מאדם ששנים היה סגן וממ"ק ראש העיר, עם רכב, לשכה, עוזרים...לפתע להיות שכיר.... בטח כשמדובר בדמויות פוליטיות  ושזקוקות לפנות הרבה זמן לפעילות ציבורית כדי לחזור למעמדם הרם.

בתקופה בה לא קבלו שכר מהעירייה, הם בחרו להיות עצמאיים ולא סתם עצמאים, אלא בעיקר לעסוק בתיווך, לא דירות, אלא עסקאות וקרקעות, כך הם יוכלו למנף את הקשרים הרבים שרכשו עם השנים ואת הידע שלהם בתחום תכנון ובנייה, ידע אותו הפכו לאומנות במסגרת תפקידם הציבורי. בעסקאות מסוג זה ניתן לעשות הרבה כסף – עסקה אחת או שתיים בשנה, מסדרים את כל השנה ושומרים על רמת חיים גבוהה .... אבל זה בדיוק מה שסיבך אותם - החבל הדק בין המותר לאסור

ואכן העסקאות החלו להסגר, הם פנו לקבלנים הפועלים בעיר, הציעו להם למכור או לקנות, ליוו אותם בתוכניות ועד כאן הכל טוב.

הכל מתהפך ברגע שבית המשפט קושר בין העסקאות שהם עשו לבין עבודתם הציבורית, יותר נכון בחברותם בוועדות לתכנון ובנייה בעיריית אשדוד.

מה הפך את עסקאות הנדל"ן בעינהם לעסקאות שוחד בעני הפרקליטות ובית המשפט?

לאורך כל תקופת החקירות, המעצרים והמשפט הם טענו כי לא היה רבב במעשיהם מאחר ולא הצביעו בוועדות עבור עסקאות בהן היה מעורבים. כמו כן טענו שקיבלו חוות דעת משפטית שמאפשרת להם לדון בנושאים אחרים בהם אין להם מעורבות ישירה.

בית המשפט מצא קשרים סיבוביים, חיבר בין אינטרסים ישירים לעקיפים – מה שהם ראו כעסקים לגיטימיים, בית המשפט ראה כעסקאות שוחד וגזר נגדם פסק דין חמור במיוחד שהותיר אותם בהלם.

דרי נאשם בקבלת שוחד בסכום כולל של יותר מ-2.5 מיליון שקל. כנפו נאשם בקבלת שוחד בסכום כולל של כ-240 אלף שקל, בנוסף לאופציה לרכישת מגרש מקבלן.

העבירות עליהם הועמדו לדין כנפו ודרי, אירעו לפני 18 שנה, החקירות החלו לפני 10 שנים וגזר הדין ניתן רק השבוע - כלא לעוד 5-6 שנים. 
כנפו ודרי כבר שילמו מחיר כבד ביותר  מבחינה ציבורית, כלכלית, נפשית ומשפחתית ועוד אמורים לשלם מחיר כבד יותר

השופט, דניאל בן טולילה, פסק כי על הנאשמים היה אסור לעסוק בנדל"ן בתחום השיפוט של העיר אשדוד, זאת מאחר והדבר מציב אותם "בניגוד עניינים חריף".

עוד נכתב בהכרעת הדין: "הנאשמים עשו דין לעצמם בכך שהשתתפו בישיבות שעסקו בענייני נדל"ן שלהם יש נגיעה אם בשותפות ואם בשל כך שקיבלו תמורה. הם החליטו באיזה ישיבות להשתתף. מתי לצאת מהישיבה ומתי לחזור".

בטיעונים לעונש עתרה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי ודרשה להטיל על השניים עונש מאסר כבד במיוחד של תשע שנות מאסר. בנוסף, ביקשה הפרקליטות מבית המשפט להטיל הנאשמים קלון, וכן לפסול אותם לכהונה כחברי ועדה לתכנון ובנייה. עוד ביקשו בפרקליטות להטיל על השניים קנסות כבדים, כל אחד על פי חלקו, בסכום של 4 מיליון שקל וחילוט רכושם שמסתכם ב-2 מיליון שקל.

עמרם כנפו ויצחק דרי שקודם לפסק הדין האמינו בחופתם, קיוו לאחר פסק הדין, לגזר דין מרוכך של שנה עד שלוש שנות מאסר, אך לאור פסק הדין הקשה של השופט, הם לא היו אופטימיים במיוחד.

גזר דינם נקבע השבוע –

בית המשפט המחוזי גזר 5 שנות מאסר, קנס של מאה אלף שקלים וחילוט של 75,009 שקלים על עמרם כנפו. על יצחק דרי גזר בית המשפט 6 שנות מאסר, מאתיים אלף שקלים קנס וחילוט מחצית דירה, או קנס תמורתה בסך של כמיליון וארבע מאות אלף שקלים.

העונש של כנפו ודרי היה כפול ומכופל – הוא לא מתחיל בתקופת המאסר הממושך אותו הם צפויים להרצות לאחר שישמע ערעורם בעליון אלא הוא מתחיל הרבה לפני –

עבירות עליהם הועמדו לדין כנפו ודרי, אירעו לפני 18 שנה, החקירות החלו לפני 10 שנים ונמשכו 5 שנים. עיוות הדין של שנים רבות. כנפו ודרי כבר שילמו מחיר כבד ביותר הן מבחינה ציבורית והן מבחינה כלכלית אישית ומשפחתית ולו בגלל המריחה הבלתי סבירה ובלתי נתפסת של הדין שהוכרע דור אחרי תקופת העבירות.

בכל תקופת החקירות והמשפט, הם היו מנוטרלים מבחינה כלכלית וציבורית. מעמדם וכבודם נרמס, הם הסתגרו בביתם ואבדו את הונם.

ההמתנה לגזר הדין, למאסר וללא נודע, לעיתים אף קשה מהכלא עצמו – הלחץ עשה את שלו והם שילמו על כך גם בבריאותם.

השניים מתכוונים לערער על הפסיקה נגדם ועל גזר דינם:

דרי וכנפו טוענים כי - הוחלפו מס' שופטים בהתחלה עד שהגיעו לשופט זה, שצמח ועבד בתביעה ושמתוך מאות פסקי דין שלו לא מצאנו זיכוי מלא אחד (הייתכן?!) , השופט שימש למעשה במשפט זה כתובע לכול דבר ועניין ולא כשופט וכך התנהל מס׳ פעמים במשפט .

משקבע השופט בטעות משפטית ובחוסר הבנת המערכת ברשות המקומית ובנדלן - כי חבר מועצה לא יכול לעסוק בנדלן בעיר מגוריו בכול מצב, פסק השופט כפי שפסק, וחומרת העונש הגיעה בעיקר מהיותו בדי.אן.איי בתביעה המשטרתית וחוסר רחמים משווע. 

לטענתם –"השופט טעה טעות משפטית, הבנתית וערכית ולכן אנו נגיש ערעור לבית משפט העליון בתקווה ששם יפסקו עפ״י החוק והצדק. אנו מאמינים שצריך מערכת משפט ראויה על מנת שלא איש את רעהו חיים בלעו".

העבר שלהם גדוש בפעילות אינטנסיבית, טביעות האצבעות שלהם חתומות בעיר אשדוד. בתקופת פעילותם הציבורית הם רק הלכו לישון בבית ומעטו להיות בחיק משפחתם. מאז החל המשפט הם נעלמו מהנוף הציבורי.

עתה כל תקוותם ושאיפתם הגבוהה ביותר היא לזכות להיות שנים ככל האפשר צמודים לבני משפחתם אלו שהיו איתם צמודים עם פרוץ החקירות , המעצר ובכל שנות המשפט.

לחיקם הם ירצו  לשוב במהרה לאחר שחרורם.