כפי שדווחנו באשדוד נט - הועדה המחוזית דחתה את ההתנגדות של עיריית אשדוד והחליטה להקים את מאגר הגז באשדוד-  במאגר גז בו צפויים להיות מאוחסנים רזרבות הגז של המדינה. ביחד עם כמויות הגז הקיימות בבתי זיקוק באשדוד,
מדובר בכמות גדולה בהרבה מהכמות שהייתה מאוחסנת בפי גלילות בצומת מורשה, שם תרחיש האסון הפחיד ממחיקת כל נפש חיה ברדיוס של כחמישה קילומטרים.

בתכנית המקורית להגדיל את נפח האחסון של הגז ברחבי הארץ (בשנת 2014) הוחלט לפזר את מכלי האחסון באופן שווה ברחבי הארץ... אם כך מדוע לפתע הוחלט בסופו של דבר לאחסן את הגז ליד הנמלים באשדוד, חיפה ואשקלון?
מדוע מתעלמים מההתנגדות העזה של העירייה ןשל מומחי סביבה? 

אם עד היום הזהרנו מגז הגפ"מ המסוכן, מתחקיר שערכנו, עולה ריח של גז אחר שמופק מגז הגפ"מ, גז ששוה הרבה יותר כסף וייתכן שהוא הגורם לבחירה באשדוד כמאגר הגז הגדול במדינה. 
רצוי שתושבי אשדוד ישננו את השם - ה"קונדנסט" ששווה לחברות הגז מיליארדים.

אשדוד נט חושף את התמונה הגדולה:

הגז הטבעי שהתגלה בחופי הים בישראל משווק לציבור כחומר נקי יותר לסביבה. מה שלא נאמר לציבור הוא כי בנוסף לגז "הנקי" שיופק ממאגרי הגז, יופק ממנו בכמויות מסחריות תוצר לוואי, חומר בשם "קונדנסט"- "הנפט החדש".

מהו קונדנסט

קונדנסט הוא גז טבעי מעובה שנקרא גם "בנזין טבעי". הוא תוצר לוואי להליך שאיבת הגז, ואינו מצריך הוצאות כספיות נוספות להפקתו, מכאן שהוא רווחי מאוד!
מדובר בחומר גלם המשמש בתעשייה הפטרוכימית להפקת דלקים ותזקיקים, וביניהם הגז הפחמימני המעובה (גפ"מ) אותו מתכוונים לאכסן בכמויות אדירות באשדוד.

על פי המלצות משרד הבריאות על כל הגורמים המעורבים חייבים בחומר זה, להחזיק בהיתרי רעלים. אגב החברות המעורבות בהפקת הגז הטבעי בישראל מחזיקות באישורים אלה.

נכון להיום, רוב הקונדנסט המופק ממאגר תמר מובל בצנרת אל... בית הזיקוק "פז" באשדוד!

על פי הדיווחים שהתפרסמו לבורסה 

מיליארד דולר, בשורה התחתונה –הרווח הנקי לשותפות במאגר הגז תמר לשנת 2017 . הרווח הנקי הצפוי מגלם שולי רווח גבוהים- כ-53% מהכנסות הצפויות ממכירת גז וקונדנסט  במהלך השנה – 1.9 מיליארד דולר.

על פי דוחות "דלק קידוחים" לשנת 2016, היקף מכירות הקונדנסט השנתי ממאגר לוויתן הוא של 708 אלף חביות בשנה. כמות השווה ל-103 מיליון טון נפט.

 הכנסות של ישראמקו עלו רק בשנת 2016 ל־515 מיליון דולר, זאת ממכירת גז טבעי וקונדנסט לבתי הזיקוק כחומר גלם לייצור דלקים. חברת החשמל היא הלקוח הגדול ביותר של ישראמקו והיא אחראית ל־53% מההכנסות.

הכנסותיה של דלק אנרגיה מחלקה בשותפות דלק קידוחים צמחו ברבעון השני של 2017 מעלייה בתפוקת הקונדנסט ל-19,100 חביות ברבעון השני של 2017. הגידול בהכנסות נבע גם מעלייה במחיר הממוצע של חבית קונדנסט - ל-40.2 דולר.

למה אשדוד?
שדות הגז של ישראל דלים, באופן יחסי, בקונדנסט. בארץ החומר הזה מופק מאתר תמר, שפועל מול אשדוד. מנתונים שפרסם המשרד לתשתיות לאומיות, עולה כי במהלך שנתיים (2014-2015) הופקו כ-750 אלף חביות עם החומר הזה, מאז זה רק הלך וגדל.
החומר טופל באסדה בלב ים, הוזרם בצינורות לאשדוד, שם התבצעה הפרדה נוספת ולבסוף הגיע החומר לבתי הזקוק בעיר באשדוד.
לעומת אשדוד, באתר לוויתן, הצפוני יותר, שקרוב לאזור העמקים, אמורים לטפל בקונדנסט באסדה עצמה, החל משנת 2019, הרחק מכל אוכלוסייה. החומר מהאתר הזה לא אמור לעבור עוד טיפול בחוף.

צפו כיצד משרד האנרגיה מציג את הגז ותבינו למה דווקא באשדוד יותר כלכלי לאחסן אותו

בראשית דרכה של התוכנית למאגרי הגז, נאמר כי :
 הקונדנסט יצא ישירות ממתקני קליטה ימיים הנמצאים בקרבת המאגרים, יאוחסן במכליות ומשם יובל למדינות העולם.  
אבל רשות הגז שכנעה את משרדי הממשלה לקבוע שמתקני הקליטה יוקמו ביבשה עם מתקן ימי בקרבת החוף. וכך אושרה התוכנית (תמ"א 37/2) תוך התעלמות מהאזהרות.

יופי של רווחים, אבל מה עם הסיכונים?

הקונדנסט מכיל חומרים מסרטנים, הוא נפיץ ומכיל ריכוזים גבוהים של מרכיבים מזהמים ונדיפים, ומזהם את מי התהום. בשל מאפיינים אלו קמה בישראל התנגדות להקמת מתקני עיבוד לקונדנסט במסגרת בתי הזיקוק הקיימים. פעילי סביבה טוענים כי הפקת קונדנסט אמורה להתבצע בעומק הים, כפי שנהוג כיום במדינות מפותחות ולא ליד ריכוזי אוכלוסייה.

חנה קופרמן , יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים - "נחצו כל הקווים האדומים":
בהכנת תמ"א זו נחצו כל הקווים האדומים בתכנון - הוגשה תכנית מתאר ארצית שעומדת להשפיע על הבריאות והחיים של מאות אלפי אזרחים, על 4 עמודים בלבד, בלי לעשות שום בדיקה סביבתית, בטיחותית וביטחונית. המוטו: "יהיה בסדר".

המדינה מתעלמת מהעובדה שאם תהיה דליפה ולו הקטנה ביותר בצנרת הקונדנסט - הדבר מסכן את מי התהום ברדיוס של קילומטרים.
תעשייה שתפיק יום יום כמויות עתק של גז הגפ"ם עלולה לסכן את הבריאות והחיים של מאות אלפי אזרחים. למרות זאת - המתכננים לא הכינו תסקירי השפעה על הסביבה ועל בריאות הציבור.
המתכננים גם לא הכינו תחזיות לתרחישי אסון המוני.  
המצב היום הוא שמסתירים מידע מהציבור ומונעים דיון ציבורי שנוגע לחייו.

ומדוע מתעלמים גם מהנושא הביטחוני?

בתסקירי ההשפעה על הסביבה (שהוכנו לפי ההנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה ) נבחנו אומנם גם שאלות רבות  בנושא הקרבה למגורים, זהום ועוד ובעקבות הממצאים נוצר תקן הדורש הקמת המתקנים ברדיוס שיעלה על 150 מ"ר מאזורי מגורים.

אולם תקן זה אינו מתייחס לסכנות העלולות להיווצר כתוצאה מתרחישים ביטחוניים, או תרחישי פגיעה מכוונת.

התקן גם אינו לוקח בחשבון תרחישי דומינו - (תגובת שרשרת של התלקחות או פיצוץ באזור תעשייה פטרוכימי) של מתקני תשתית דליקים ונפיצים כמו באשדוד, שבה ריכוז אוכלוסין ומפעלים פטרוכימיים.

את התשובה מדוע מתעלמים מהנושא הביטחוני,  ניתן ללמוד מתגובתה של בינת שוורץ, שכיהנה כראש מינהל התכנון:
"למרות היותה של ישראל מדינה קטנה וצפופה ולמרות האיום הביטחוני, אנחנו בתכנון לא מתייחסים לתרחישים ביטחוניים, תרחישי מלחמה ותרחישי טילים כי אחרת לא נבנה כאן.
ברור לכולנו שאם נתכנן לפי תרחישים ביטחוניים אנחנו לא נתכנן כלום".
(מתוך פרוטוקול 570 מיום 10.6.14).
כלומר מה שאמרה ראש מנהל התכונון – עזבו אתכם מתרחישים אפשריים וסכנות לציבור - באו נתעסק בביזניס נטו!

אגב, בשנים האחרונות הגישה עמותת אדם טבע ודין  כמה עתירות כנגד שוורץ על רקע טענות לניגוד עניינים. כמו כן עלו בתקשורת פרסומים המטילים ספק ביושרה המקצועי ורומזו שפעילותה מונעות משיקולים אישיים, טובות הנאה וניגודי עניינים לכאורה.

אזהרות המתנגדים:

חנה קופרמן יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים ואלה נווה אפידמיולוגית סביבתית (מומחית למחלות הנגרמות עקב זיהומי הסביבה) הגיעו לדיון מוקדם בתוכנית בפני הוועדה כדי לספר לחברי המועצה הארצית על הכשלים התכנוניים הכבדים שבתוכנית, אך לטענתן הן סולקו מהדיון. מדובר על דיון בו הן הורשו להשתתף מלכתחילה.
לטענת חנה קופרמן -
הן סולקו ברגע שהחלו לחשוף את הקשר בין נושא תוצרי הלוואי של הגז הטבעי לבין תכנית אחסון הגפ"מ.
כמו כן היא טוענת כי מסמך שהוכן ע"י עו"ד רונית לירן-שקד (עורכת דין המתמחה בתיקון עוולות סביבתיות) המרכז את הכשלים התכנוניים וחושף את הסודות, והושאר לחברי המועצה "נזרק לפח" תוך התעלמות מוחלטת מתוכנו.

המועצה אשרה את התכנית וסירבה לדרישה להציג את מלוא המידע "הסודי" 

חוות דעת של ד"ר צור 
הקמת מיכלי אחסון של קודנסנט מיותרת, ואין הגיון הנדסי או סביבתי להקים מכלים כאלה באזורי מגורים.

העירייה מתנגדת הועדה דוחה את ההתנגדות האשדודית:
בעירייה טענו בפני הועדה המחוזית שדנה בתוכנית, כי אתרי אחסון גורמים לסיכון בטחוני לאשדוד והעלו מגוון רחב של טענות נוספת, אך הועדה המחוזית החליטה לדחות טענה זו (כמו את כל הטענות) בנימוק: שהתכנית לוותה בתסקיר השפעה על הסביבה וכי מכלי האחסון יוטמנו בהטמנה עילית וימוגנו בהתאם להנחיות של המשרד להגנת הסביבה והנחיות פיקוד העורף.