היולדת (האמא) הראשונה של אשדוד נפטרה בגיל 90
21.09.17 / 11:12
ריומי סימי (מימי) נפטרה שהיא בת 90. סימי הייתה בין 22 המשפחות הראשונות שהגיעו לאשדוד, ושבוע לאחר מכן הייתה היולדת הראשונה בעיר המתהווה. כאשר ילדה את בנה הבכור דניאל, באשדוד, הוסיפה לו את השם האמצעי אשדוד. בסופ"ש כאמור היא נפטרה ותיזכר כאמא הראשונה של העיר
ריומי סימי (מימי) נפטרה בחודש אפריל השנה, כאשר היא בת 90. סימי זכורה כמי שהייתה האמא הראשונה של העיר, כאשר בנה הבכור דניאל נולד בעיר היא הוסיפה לשמו את שמה של אשדוד.
סימי עלתה לאשדוד בשנת 56 עם עוד 22 משפחות. כאשר הגיעה לאשדוד, היא כבר הייתה בחודש התשיעי, עם דניאל, וכעבור שבוע נולד דניאל וקיבל את התואר "הילד הראשון של העיר".
סימי החליטה לקרוא לו דניאל- אשדוד.
בתה של סימי אלונה חביבי מספרת: "באותם הזמנים לא היו בניינים היו רק פחונים ומלא חולות. היה ממש קשה להם להתאקלם, אולם הם נישארו בעיר אשדוד ואנחנו מאוד גאים להגיד שההורים שלי בנו את אשדוד, ובזכותם אשדוד קיימת.
ההורים שלי גרים עד היום ברחוב שאליו הגיעו, רחוב ה- 21 בעיר ברובע א'. על שם 21 אנשים שטבעו באנית מעפילים מול חופי אשדוד. אמא נפטרה ביום שישי 31/3. בגיל 90 תהיי נשמתה צרורה בצרור החיים".
בעלה של סימי, אביה של אלונה, נפטר לפני כ- 12 שנה. הוא עבד בסולל בונה.
קצת היסטוריה:
בחודש נובמבר 1956, בכ"א בכסלו תשי"ז, כאשר הגיעו עולים חדשים לארץ, הוחלט להביאם למקום החדש. 22 משפחות עולים מצפון אפריקה (מרוקו) הועלו על משאית ונאמר להם כי מביאים אותם לעיר חדשה, דרומית לתל-אביב.
בדרכם עברו העולים את ראשון-לציון ויבנה, ולאחר נסיעה של שעה בערך נעצרה המשאית. מה נדהמו האנשים כשראו מסביבם רק חולות זהובים, שמים וים באופק.
"היכן העיר החדשה?" "היכן הבתים שלנו"- שאלו האנשים. המלווה הצביע על מספר פחונים שעמדו בחולות ואמר: "אלו הבתים שלכם לעת עתה, אתם הראשונים.
אל תדאגו, כאן תקום עיר יפה, ואתם מיסדיה". המשאית והמלווה נסעו לדרכם והמשפחות הראשונות החלו את חייהם במקום.
החורף הראשון היה קשה מאוד לתושבי אשדוד החדשים. גשמים רבים ירדו והיה רטוב בתוך הפחונים. לעיתים העיפו הרוחות החזקות את הגגות ואנשים נשארו ללא קורת-גג וללא בית. כביש אחד בלבד הוביל לאשדוד, כביש שעבר מעל לנחל לכיש בכניסה לעיר.
ביום סערה אחת התמוטט הגשר וכביש הגישה לאשדוד נהרס. אשדוד הייתה מנותקת מכל חלקי הארץ. לא יכלו להוביל לעיר מזון (לחם וחלב), איש לא היה יכול להיכנס או לצאת מן העיר.
לעזרת התושבים בא צה"ל ובעזרת מסוק הצניח מזון חשוב לעיר. באותו יום אשה עמדה ללדת, היא לא יכלה להגיע לביה"ח וילדה בביתה.
גם בקיץ היו חיים קשים מאוד. השמש היכתה בחוזקה על ה"פחונים" הלוהטים, הרחובות לא היו מוצלים מחוסר עצים וכולם סבלו מהחום הקשה. מתישבים נוספים הגיעו לאשדוד ולכולם היה קשה, אך האחדות והעזרה הדדית בין המתישבים הייתה רבה.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
