זה צפוי כבר עד שנות ה-50 של המאה הנוכחית. שינוי האקלים ממשיך להתרחש. על פי התחזיות, המסת הקרחונים שנגרמת בגלל שינוי האקלים צפוי לשנות במהלך המאה הזו את הים ואזורי החוף ללא היכר.

התחזיות מבשרות על עלייה במפלס האוקיינוסים, התחממות של טמפרטורת המים, עלייה ברמת החומציות של מי הים, עלייה בשכיחות הצפות מהנחלים. תחזיות אלה צפויות לשנות את קו החוף של ישראל כפי שהוא כיום.

מחקרים מהשנה וחצי האחרונות מדברים על עלייה חמורה של כשלושה מטרים כבר במהלך 50 השנים הבאות.

על פי המחקרים - כאשר משטחי הקרח של גרינלנד ושל אנטרקטיקה יימסו מעבר לרמה מסוימת, קצב עליית המפלס יכפיל עצמו שוב ושוב – ולכן יש להיערך לכך שהעלייה בפני הים תהיה פתאומית וחדה ולאו דווקא הדרגתית, כפי שנהוג להניח.

על פי הערכות, כבר בעשורים הקרובים צפויה להתרחש עלייה ניכרת בפני הים שתשפיע על רוב אזורי העולם – וגם על ישראל והעיר אשדוד.

שינוי האקלים פירושו לא רק התחממות, אלא גם אירועי אקלים קיצוניים, כמו אלה שמביאים אתם שיטפונות עזים בחורף ושריפות ענק בעונות היבשות.

מעטים בארץ מודעים להשלכות של עליית פני הים.

עליית פני הים עלולה, למעשה, לשנות את פני השטח כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, ועל הדרך לפגוע במתקנים רבים .

אם התחזיות יתממשו מדובר בנזקים אדירים לתיירות ולכלכלה בישראל כאשר מלונות, מסעדות ועשרות בתי עסק לאורך החופים ואף תחנות כוח, בסיסים צבאיים, בתי מגורים ועוד, ייפגעו מהשלכות עליית המפלס.

אזור הים התיכון נתפס על ידי הקהילה המדעית כאזור בעל רגישות אקלימית מוגברת. על פי התחזיות, האזור צפוי לחוות בעשרות השנים הבאות התחממות, בצורות והתמעטות משקעים. תחזיות מסוימות הנוגעות לעליית פני הים מציעות שאלה צפויים לעלות בקצב גבוה מנתוני הממוצע העולמי.

לפי מסמך של החברה להגנת הטבע משנת 2004, המבוסס בחלק זה על עבודתו של דב רוזן, עליית פני הים התיכון בשנים 2002-1992 התרחשה בקצב של 10 מ״מ לשנה – יותר מהממוצע העולמי בשנים אלה.

איך נערכים לתחזיות המפחידות האלה?

 בשנים האחרונות נוסחו בישראל שתי תכניות משמעותיות שנוגעות למרחב הימי של ישראל: האחת היא ״תכנית ימית לישראל״, שנערכה באמצעות המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון; והשנייה היא ״פרויקט מדיניות מרחב ימי ישראל״ של מינהל התכנון.

שתי התכניות סקרו את נושא שינוי האקלים בהקשר של הסביבה הימית והחופית ברמה מסוימת. את המלצות מינהל התכנון בנושא – אם יהיו כאלה – לא ניתן עדיין לדעת, כי המסמך טרם פורסם. אך ניתן לציין כי מסמך זה לא נועד לפתור בעיות חופיות, אלא לעסוק בתכנון המרחב הימי ככלל.

ההמלצות העיקריות של התכנית הן להשקיע בניטור ובפיתוח מחקרים שיאפשרו להבין טוב יותר את הנושא – ולא צעדי התמודדות קונקרטיים.

ב-2009 התקבלה החלטת ממשלה להקים ועדת מנכ״לים שתגבש תכנית פעולה לאומית להיערכות והסתגלות לשינוי האקלים בישראל. הוועדה אמורה הייתה להגיש את תכנית הפעולה בתוך שנתיים מיום ההחלטה, אך שבע וחצי שנים לאחר מכן התכנית טרם פורסמה.

נכון להיום אין רשות אחת שאחראית בפועל על נושא הים, או רשות האחראית להתוות קווים מנחים בנושא היערכות לשינוי האקלים בכלל המגזרים.

פרופ׳ אופירה אילון, לשעבר ראש מרכז הידע הישראלי להיערכות לשינוי האקלים אומרת: "כשיקרה אסון, כל אחד יפיל את האחריות על האחר".

 דירות חדשות באשדוד לחצו כאן