כששרית (שם בדוי) התיישבה לראשונה על הכורסא שמולי היא חייכה אלי חיוך נבוך ואמרה: "את בטח מבינה למה אני כאן?". אני לעולם לא מנחשת מה מטרתם של הלקוחות שמגיעים אלי או מה הם רוצים להשיג בחייהם. לרוב הם משתפים אותי כבר בשיחת הטלפון, אך שרית לא שיתפה, היא רק ביקשה להיפגש, אמרה ששמעה שקסמים קורים אצלי בקליניקה ושאני כבר אבין הכל כשניפגש.

שרית הגיעה אלי בגיל 40, היא אמנית המעצבת עוגות מבצק סוכר. העוגות מעוצבות על פי הזמנה אישית והלקוחות מגיעים אליה בדרך כלל מפה לאוזן לאחר שראו עוגה שהיא עיצבה למסיבת בר/בת מצווה או יום הולדת. "העוגות כל כך יפות שהן משווקות את עצמן לבד", אמרה לי כשהחלה לספר לי על חייה, ועל העסק שלה, שמביא לה פרנסה יפה והרבה סיפוק ושמחה.

שמחתי לשמוע ושאלתי את שרית במה אוכל לעזור לה? היא שאלה בחזרה: "את לא רואה? אצלי ה'בעיה' נראית לכולם, אני לא צריכה להגיד".

מה מפריע לך?,שאלתי שוב את שרית והיא אמרה: "יש לי בעל שאוהב אותי, כן, ככה כמו שאני, ושני ילדים מקסימים אבל אני לא יכולה לסבול את עצמי יותר, אני כל כך שמנה שבא לי למות. אני מסתובבת כל הזמן עם קולות בתוך הראש שמעיבים על שמחת החיים שלי".

"מה אומרים הקולות שבראשך?" שאלתי את שרית.

"הקולות האלה כל הזמן מזכירים ומהדהדים לי:

 שאני לא בסדר!

שאני חסרת אחריות!

שאני חלשת אופי!

שאני שמנה ולא נשית!

ששום דבר כבר לא יעזור!

שאסור לי להיות שמחה!

ובעיקר שאני אשמה!"

כמובן שבשלב הזה יכולתי לגמרי להתחבר לכאב העצום של האמנית המקסימה שישבה מולי. אמרתי לה שאני מרגישה, רואה ושומעת את הכאב שלה ומבינה לגמרי כמה שזה מאתגר לחיות עם קולות כאלה שמלווים אותה בתוך ראשה.

כששאלתי את שרית: "מה היית רוצה במקום?" שרית ענתה: "שקט, אני רוצה מנוחה מהקולות האלה, אני לא יכולה יותר, אני חושבת שאני שונאת את עצמי, בעיקר אני לא רוצה להיות שמנה".

ואני שוב שאלתי: "אז מה את בעצם רוצה?" והיא ענתה: "לא רוצה להיות שמנה, אמרתי לך, נמאס לי להתבאס כשהולכים לים, נמאס לי מהצלוליט בירכיים ובעיקר נמאס לי שקשה לי לנשום, כמו זקנה בת 100 אני מתנשפת אחרי 10 מדרגות".

אתם בוודאי שואלים את עצמכם: מה החשיבות הגדולה שיש להתעקשות שלי לשמוע משרית מה היא כן רוצה.

שרית כל כך עסוקה במה שהיא לא רוצה שלא היתה לה יכולת לבחור ולומר מה היא רוצה. האמונה שהיא יכולה לאהוב את הגוף שלה כמו שהוא או לבקש לעצמה את השינוי והמציאות הרצויה, נראתה לה כל כך רחוקה ובלתי אפשרית שזה ממש מנע ממנה את היכולת להיות חיובית ולבחור את הדברים שהיא רוצה. ניתן לומר שבעקבות שנים של תסכול, דחייה עצמית וחוסר קבלה שלה את עצמה, נבנתה בתוכה חומה אדירה שמנעה ממנה את האפשרות לראות, לדמיין או לבקש לעצמה משהו אחר.

השנים בהן חיה שרית את האכזבה ממשקל הגוף שלה, יחד עם הקולות שהדהדו בראשה, השכיחו ממנה את האפשרות לבחור ולהיות חיובית או לדמיין לעצמה מטרה אחרת בכל מה שקשור במבנה הגוף שלה.

כלי מצוין למיקוד באנרגיה חיובית וליצירת המציאות הרצויה לנו הוא "מטרה מעוצבת כהלכה". זהו בעצם שאלון המורכב מעשרות שאלות שעוזרות לנו לעצב מטרה ספציפית, מוגדרת בחיוב. המטרה מורכבת מזמן ומקום מדויק ויש בה אלמנטים של רגש: איך אני מרגיש/ה כשזה קורה, יש בה נראות: איך נראים חיי כשזה קורה? וזאת בכדי שאוכל ממש לראות זאת כסרט או כתמונה, מכיוון שכך בנוי המוח שלנו הוא שואף ליצור עבורנו את התמונות מלאות הרגש שאנחנו מקרינים על המסך שלו.

בניית מטרה מעוצבת כהלכה מגבירה את הסיכוי שנגיע בדיוק לאן שנרצה. זה כמו GPS שנמצא במוחנו, ממש מערכת ההפעלה שמחכה שנזין בה את הנתונים המדויקים, כדי שתוכל לשרת את רצונותינו ולהביא אותנו לשם. העניין הוא שהמוח שלנו עוזר לנו להשיג את המטרות שלנו כשהן מגובות ברגש חזק, בהתלהבות, בדמיון ברור של החוויה או הסיטואציה הזאת שימחישו איך יראו חיינו כשזה מתגשם.

קיבלתם במתנה מגנט מופלא שיכול להגשים את כל משאלות ליבכם, האם יש לכם את הוראות ההפעלה שלו?

תחשבו על סיטואציה בה יש לכם נהג פרטי, הוא מחכה לכם מחוץ לביתכם ברכב מפואר מדי בוקר, אתם נכנסים לרכב והנהג שואל אתכם לאן לנסוע ואתם עונים: "בא לי שיהיה כיף, אני רוצה להיות מאושרת, אני לא רוצה להיות שמנה יותר, שלא יעצבנו אותי היום. סע, סע, נראה כבר לאן נגיע, אולי יקרה משהו מעניין, מה שיצא יצא".

מה הסיכוי שתגיעו כך בדיוק לאן שאתם רוצים? יכול להיות שיהיה לכם טיול נחמד, גם זה בספק, ואולי גם תחזרו הביתה בשלום, אך אם לא תתנו לנהג נקודת ציון מדויקת המוגדרת בחיוב, הוא לעולם לא ידע לאן בדיוק לקחת אתכם. להפך, אם תדברו אליו בשלילה ותבקשו את הדברים שאתם לא רוצים, הוא יביא אליכם שוב ושוב בדיוק את מה שלא רציתם.

המוח, שהוא הנהג האלוף שלנו, מעוניין בהוראות מפורשות. קיבלנו מתנה אדירה, ולכל החיים - "מחשב מגנט" מופלא, הנמצא בין שתי אוזנינו, הוא מקשיב למחשבות ולבקשות שלנו בנאמנות אין סופית ועוזר לנו להגשים.

המוח שלנו מאמין בתמימות של ילד קטן לרגשות ולמחשבות שאנחנו מריצים בו, באותה המידה הוא מושפע מאירועים אמיתיים שקורים במציאות, או מהסרטים הדמיוניים, המפחידים או מלאי התקווה שאנחנו בוחרים להקרין במסך הפלאים שלו. אם רק נדע את הוראות ההפעלה המצויים מאחורי המסך המשוכלל הזה ונשתמש בהן בעקביות, נוכל ליצור את מציאות החיים הרצויה לנו וליהנות מאיכות חיים, מניסים והגשמת חלומות על בסיס יומי.

המוח האנושי עובד עם תמונות וסרטים. תחשבו על כל אלפי הסיטואציות שנמצאות בזיכרון העבר שלכם, הרי הן בסך הכל סרטים המקוטלגים בספריית הזכרונות וחוויות העבר שלכם. בכל הסרטים האלה אתם הבמאים וכותבי התסריטים. זה לא שאני אומרת שהמצאתם את הסרטים האלה, אני רק מציינת שלא משנה כלל אם האירועים קרו במציאות או שאימצתם אותם מזיכרונם של אנשים אחרים בסביבתכם, מבחינת תת המודע שלכם, האפקט וההשפעה על חייכם הוא אבסולוטי.

ומה כל כך נורא בלחשוב ולומר את הדברים שאנחנו לא רוצים? התשובה מאוד פשוטה, אם תשמיעו ותדמיינו את מה שאתם לא רוצים, "עבדכם הנאמן" ישמיט את המילה: לא, ויביא אליכם שוב ושוב את הדברים שאתם לא רוצים, פשוט משום שהוא לא קיבל שום הוראה אחרת, עבורו זאת הבקשה שלכם.

עכשיו אנחנו מבינים שהשלילה וה"לא רוצה" התמידי במבנה בו השתמשה שרית, הביא אליה את המטרה ההפוכה לרצון האמיתי שלה, פשוט כי המוח שלה לא התייחס למילים השליליות שבאו קודם. מבחינת המוח, כששרית אמרה לו: "אני לא רוצה את הגוף השמן הזה", הוא פשוט לא ידע מה היא כן רוצה. מה גם שכשרית חזרה בכעס על הבקשה השלילית, לא היתה לה יכולת לייצר לעצמה "סרט" עתידי טוב ורצוי. שרית היתה שבויה בלופ אינסופי ולא מצאה ממנו מוצא.

בבניית מטרה מעוצבת כהלכה, אנחנו שואלים את עצמנו מספר שאלות בכדי לדייק את החוויה או האתגר שעומד לפנינו, מתקבלות תשובות איכותיות, שהן בעצם חומר גלם נפלא מימנו נוכל ליצור כל תסריט חיובי לחיינו.

העבודה עם שרית שולבה בעוד כלים ומנגנוני השפעה, אך נקודת הפתיחה והפיכת החשיבה בנושא המסויים הזה לחיובית, היוותה את תחילת הדרך המוצלחת עבורה להגשמת המטרה שלה. כבר במפגש השני היתה לשרית נוסחה ברורה איתה עבדנו עד להגשמת היעד הסופי שלה: לחיות בשלום ובאהבה עם משקל הגוף המתחדש שלה, מתוך הנאה מהדרך בה היא משילה קילוגרמים עודפים ומתיידדת עם הנשיות ודימוי הגוף שלה.

היה לה יעד מדוייק ותאריך ומשקל משולב בתיאור ומקום ספציפי.

בתהליך של חצי שנה התקרבה שרית אל משקל היעד שלה, למדה בדרך דברים נפלאים על היכולות ההשפעה שיש למוחה על כל תא בגופה.

התהליך הזה בעיקר חיזק אצלה את הקשר לעוצמות האדירות שיש לה, הם הנכסים שלה שתמיד היו שם, אך במהלך המפגשים קבלה שרית כלים לרתום את הכוחות האלה לכל מטרה אותה תרצה להגשים בחייה.

לסיכום: כשאתם מעוניינים בשינוי, הצעד הראשון הוא לדעת בדיוק מה אתם רוצים, זה הבסיס, זאת ההתחלה. ההתעסקות בשלילה רק מרחיקה מאיתנו את השגת המטרה. הקולות השלילים שאנחנו משמיעים לעצמנו בראש והכעס על המצב הקיים, רק מרחיקים מאיתנו את מה שאנחנו באמת מבקשים.

כשאנחנו ממפים את המשאבים שכבר קיימים בחיינו בתחום מסויים, יש לנו אפשרות להשתמש בהם גם בתחומים אחרים, שהרי אלה הם הנכסים  היקרים ביותר שלנו.

אשמח לתגובות ולשאלות שלכם, ניתן לשלוח לי תגובה למייל, אני עונה לכולם. 

ענת אהרוני NLP COACH, מומחית לזיהוי וחיבור רגשי עמוק לנקודות החוזקה שלך. לקישור לאתר שלי לחצו כאן. 054-8181096