בהשראת חג האהבה שחל השבוע, התחלתי להיזכר בכל מיני סיפורים מרגשים מהעבר. לשמחתי, יש לי את אחד מהמקצועות הכי כיפיים והכי מספקים שיש, הרי מה יכול להיות יותר טוב מלחבר לבבות של אנשים שמחפשים אהבה? אבל מחוץ לשדכנית, יש עוד מקצוע שמספק לא פחות, והוא מיילדת. איזו זכות גדולה זו ללוות אישה שמביאה את ילדיה לעולם? התחלתי להיזכר במיילדות שליוו אותי בלידותיי, ואחת מהן חקוקה לי בזכרון עד היום.

היתה זו המיילדת שלי בלידה השלישית. היא היתה אישה קסומה, נינוחה, שהצליחה להרגיע אותי ולתת לי תחושת ביטחון שאני בידיים טובות. אני זוכרת בפרוטרוט את תווי הפנים שלה- היא היתה יפהפה עם גוף מלא (אפילו קצת שמנמן). בין ציר לציר דיברנו על זוגיות והבנתי שהיא רווקה. שאלתי למה היא לבד, והיא אמרה "מי ייקח אותי כשאני כזאת שמנה?". יתרה מכך, היא היתה בטוחה ששעות העבודה הכביכול בעייתיות שלה (שבתות, חגים, לילות) מרתיעות גברים. בתפיסה שלה, כל גבר מחפש אשה שתהיה בבית כדי לגדל את הילדים.

הסברתי לה שיש המון גברים שאוהבים מלאות, גם אם הם עצמם רזים. ובעניין השני, שעות העבודה שלה לא צריכות להוות שיקול, בטח לא בשלב זה. זה עניין טכני, שעם קצת מאמץ, תמיד מסתדר בסוף.

נשארנו בקשר גם אחרי הלידה וכמה חודשים לאחר מכן היא החליטה להירשם למאגר השידוכים שלי. כל כך התרגשתי שאולי אוכל להחזיר לה על כל מה שעשתה בשבילי בלידה. רצה הגורל ובדיוק ביום שנרשמה קיבלתי את ניתוח כתב היד של בחור שעבד כנהג מונית. הגרפולוגיה הראתה שהוא בחור עם לב טוב, חכם, איש שיחה מרתק עם המון ידע, וטיפוס חם שיודע לפרגן ולפנק.

כשסיפרתי לה עליו, היא לא התלהבה, וזאת בלשון המעטה. הפריע לה שהוא נהג מונית. הסברתי לה שהוא בחר לעסוק בזה כי הוא מתעניין באנשים ומתעתד ללמוד אנתרופולוגיה.

למרות זאת היא הסכימה לפגוש אותו, והיה להם קליק כבר ברגע הראשון. היא הרגישה בנוח איתו, הוא הרגיש בנוח איתה, וכבר לאחר מספר דייטים בלבד, הם הבינו שיש פה עתיד, אך אליה וקוץ בה: ההורים שלה התנגדו בכל תוקף - "מה פתאום שאת, אקדמאית, אחות במקצועך, תהיי עם נהג מונית??".

כמובן שהתגובה של הוריה לא היהת נעימה והעלתה מספר סימני שאלה, אך היא החליטה שהיא מתעלמת מכך ונותנת לו צ'אנס אמיתי. השניים עברו לגור באילת, הרחק מהם. שם היא עובדת כמיילדת בבית חולים יוספטל והוא פתח עסק משגשג. הזוגיות שלהם מדהימה, וההורים שלה לאט לאט התחילו לקבל אותו. נכון, זה לא מושלם, אבל הם מאושרים יחד, וזה הדבר הכי חשוב.
הייתי בעננים שהצלחתי לגרום אושר למיילדת שעזרה לי להביא לעולם את בתי.

הראלה ישי, שדכנית לחילונים, מסורתיים ודתיים, ומחברת הספר "סטטוס: בזוגיות".
האתר של הראלה.  לגלישה בסמארטפון