14.11.16 / 18:46
נורית טופז (39) היא על פניו האישה הכי פעילה חברתית שקיימת בעיר אשדוד. היא כימאית במקצועה ולאחרונה עשתה הסבה למנהלת תעסוקתית בעמותת אנוש, מספר '3' בתנועה הפוליטית "אשדודים", חברת הנהגה בויתו אשדוד ועוד.. בנוסף או אולי לפני כל זה, היא אם חד הורית לילדה בת 13.5 בשם אמילי, ילדה עם צרכים מיוחדים. איך היא מצליחה לעשות הכל ביחד? הכל בראיון הבא
נורית טופז נולדה וגדלה בעיר אשדוד ונדמה שבכל מקום בו מתקיימות פעילות התנדבותית יש לה שם חלק ניכר של נתינה ועשייה למען האחר. כמי שלמדה כימיה ועבדה בתחום במשך שנים רבות, עם היוולדותה של ביתה אמילי, עברה טופז שינוי בחייה. ההסתכלות ונקודת ההתבוננות שלה לגבי החיים התרחבה והיא עברה להתבוננות. כיום בפעילותה החברתית היא מקדמת שני נושאים שחשובים ונוגעים לליבה- נשים וקבלת זכויות שוות לאנשים המצויים של הספקטרום האוטיסטי. היא רואה בחייה זכות ללימוד קבוצות הורים, הנעה והובלה לשינוי המציאות ולחימה למען הזכויות שלהם, ומייעצת להם כיצד להניע את עצמם במרחב הציבורי ולשפר את חיי המשפחות וילדיהם.
מה הכוונה בצרכים מיוחדים?
"צרכים מיוחדים הכוונה לכך שאמילי נעה בקשת על הספקטרום האוטיסטי. אני לא אוהבת את המושג "מוגבלות" מכיוון שזה אוטומטית מביא לחשיבה שלילית. משתמשים במילה קשת או ספקטרום בתאור אוטיזם בגלל המגוון הרחב בתפקודי אנשים עם אוטיזם והוא בא לידי ביטוי בקשיים חברתיים והבנת סיטואציות חברתיות שיש לזה מורכבות לכשעצמה כיוון שזה מתבטא בכך שעליי ללמד את הבת שלי כמעט כל סיטואציה חברתית, שלנו האנשים ה"נורמטיביים" נרכשת באופן 'טבעי'."
"ניסיתי בעבר ל'הילוך חמישי' וניסיתי לעשות כל שיכלתי ל"נרמל" את אמילי. אחרי האבחון שלה כשהייתה בת 3, התחברתי ל"גוגל" והתחלתי מסע חיים בחיפוש טיפולים ודרכים שונים כדי שתהפוך לילדה כמו כולם. חיפשתי טיפולים מיוחדים כל העת ושילבתי אותה בכל מיני פעילויות כאלה ואחרות במטרה לקדם אותה הכי רחוק שאני יכולה... עשיתי את זה במשך עשור בחיי. עברתי בעצמי תהליך עד שהבנתי שאני צריכה לקבל אותה כפי שהיא ולא לנסות להשוות אותה ל"נורמה".
מה את עושה לפרנסתך?
"כיום אני מנהלת תעסוקתית בעמותת אנוש בסניף אשקלון בשבועיים האחרונים, זה תפקיד חדש עבורי. העמותה חרטה על דיגלה את נושא שיקום האנשים שמתמודדים נפשית ומעניקים בית עם תעסוקה מוגנת במרכז ההכשרה התעסוקתי וממשיך בשילוב אנשים בתעסוקה במרחב הציבורי בשילוב ועזרה בדיור ועוד".
את מתנדבת המון גם, איך את מוצאת זמן והשקעה?
"אני מוצאת זמן כי אין אפשרות אחרת. אני יכולה מיד להיכנס לקורבנות ולתהות- "למה זה קרה דווקא לי?" במקום זה אני מנתבת האנרגיות שלי לעשייה למען ביתי ואנשים דומים לה ושיפור חייהם".
"יש עתיד" ברמה הארצית ו"תנועת אשדודים" ברמה המקומית
טופז מתנדבת ומנסה להיות פעילה ולהספיק כמה שיותר. מעבר לזה היא סטודנטית. נכון, אם הורה לילד נורמטיבי צריך להשקיע בילדיו, קל וחומר שהורה לילד עם אוטיזם... ועדיין, היא מוצאת זמן לקדם דברים שחשובים לה והיא מתחברת אליהם- כפעילה חברתית היא אחת ממובילי תנועת אשדודים ומתוכה מובילה את 'מעגל צרכים מיוחדים' ואת 'מעגל נשים- אשדודיות מדברות עגול'. "תנועת אשדודים היא הבית שלי לעשייה. 90% מהפעילות ההתנדבותית שלי מתקיימת מתוכה, אני מספר '3' ומעליי מובילים מאיר אברג'יל ויניב קקון. מעבר לזה אני חברה בהנהגה של ויצו אשדוד, מובילה את המיזם "זיכרון בסלון" להנצחת השואה יחד עם תמר ג'ינלי באשדוד ובהנהגה ההורית במרכז למשפחות מיוחדות", אומרת טופז.
כמו כן טופז פעילה בתנועת "יש עתיד" הארצית. באשדוד יו"ר יש עתיד הוא דודו קקון אולם הפוליטיקה המקומית לדבריה של טופז, נוגעת לחייהם היומיומיים של העיר והיה עליה להחליט בין שתי התנועות והתחברה יותר לתנועת אשדודים.
מה המטרה שלך?
"יש לי אולי כמה עשורים כדי לשנות דברים עבור האוכלוסייה עם הצרכים המיוחדים- ילדים ומבוגרים כאחד שנותרו כפי שהם במשך שנים ארוכות ולא הותאמו או שופרו. גם להם מגיע לאהוב, לרכוש השכלה, ללכת לאוניברסיטה, להתפרנס, ללכת לחוגים ועוד. הבת שלי תקבל צו כמו כל ילדה אחרת בגיל 16, אבל מיד לאחר מכן היא תקבל מכתב שמורה לה שהיא פטורה משירות צבאי... היום, למזלי ולשמחתי השיח הציבורי משתנה וזה כמובן נובע מיוזמה של הורים שמזיזים דברים. אני שמחה להיות חלק מקבוצה שמחליטה לצאת מאזור הנוחות ולעשות שינוי".
את בעצמך, יוצאת לדייטים?
"לצערי אני די מזניחה את הנושא זה. הגעתי למצב מסוים שדי נמאס לי לחפש והייתי מותשת. אני מגשימה את עצמי- עושה תואר ראשון בחינוך ופועלת רוב יומי... ומאמינה שזה יגיע. אני בעד אהבה, היא מנצחת הכל".
מה את אוהבת באשדוד?
"את החום של האנשים, מספיק לומר מילה אחת לבקשת עזרה בדבר מסוים ויש פה התגייסות מדהימה של התנדבות ותמיכה וכמובן את הים. אני הולכת לים בשעות הערב המוקדמות ומוצאת שם זמן עם עצמי, לארגן את המחשבות ולהביט לאופק בתהייה היומיומית שלי מידי בוקר: "מה אני משנה היום?" "
מה היית רוצה לשנות באשדוד?
"הייתי רוצה לחזק את החיבור הקיים בין אנשים, לשבת ולשוחח על דברים. למשל המיזם של התחבורה הציבורית הירוקה- אני תמיד בעד זה שאשדוד תהיה מספר 1 במיזמים ארציים וטובים ותוביל מהפכות חיוביות, הלוואי וזה היה קורה גם בתחום החינוך המיוחד... יש דרך לעשות את זה וגם אם נעשתה טעות אפשר לשבת יחד ולשפר את המצב. הייתי רוצה יותר לראות את מקבלי ההחלטות משוחחים עם התושבים ומתייעצים איתם. הלוואי וההחלטות הרות הגורל היו מתקיימות בשקיפות ובשילוב התושבים בדרך".
חלום לגבי אמילי?
"אני מקווה שאזכה לראות אותה מאושרת ועצמאית ומתפרנסת. הדבר שנותןלי כוח מידי בוקר הוא לראות כיצד אני יכולה לעשות משהו כדי שהיא תצליח הכל אלה".
מה החלום שלך?
"להביא לשינויים מהותיים ולהיות במקום שאני יכולה להשפיע גם באשדוד ובעתיד ברמה הארצית".