וירוס הפפילומה הוא שם כולל למשפחה של למעלה מ-200 זנים שונים של וירוסים, המועברים בעיקר באמצעות מגע מיני. בעוד שמרבית הזנים אינם גורמים לכל נזק וחולפים מעצמם בזכות מערכת החיסון, זנים מסוימים עלולים לגרום ליבלות באברי המין (קונדילומות), וזנים אחרים, הנחשבים ל"זנים בסיכון גבוה", עלולים לגרום להתפתחות של סוגי סרטן שונים, שהמוכר בהם הוא סרטן צוואר הרחם.

אבל הסיפור של הפפילומה מורכב הרבה יותר. הנה 5 עובדות שסביר להניח שלא ידעתם על הוירוס:

1. זה לא רק עניין של נשים

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא המחשבה ש-HPV רלוונטי לנשים בלבד. האמת היא שהנגיף נפוץ במידה שווה בקרב גברים ונשים. גברים יכולים להיות נשאים של הוירוס, להדביק את בנות או בני זוגם, ואף לפתח בעצמם מחלות חמורות. זנים מסוימים של הוירוס עלולים לגרום אצל גברים לסרטן הפין, סרטן פי הטבעת, וכן לסרטן בחלל הפה והלוע סוג סרטן שנמצא במגמת עלייה משמעותית בשנים האחרונות.

2. קונדום לא תמיד מספיק

שימוש בקונדום הוא חיוני להגנה מפני מחלות המועברות במגע מיני, אך במקרה של וירוס הפפילומה, ההגנה אינה הרמטית. הוירוס יכול להימצא על עור באזורים שאינם מכוסים על ידי הקונדום, כמו שק האשכים, בסיס הפין והערווה. לכן, ההדבקה יכולה להתרחש גם במגע עור בעור באזורים אלו, ולאו דווקא דרך חדירה. זו הסיבה שהחיסון נגד הוירוס מומלץ כאמצעי ההגנה היעילה ביותר.

3. הוירוס יכול להישאר "רדום" במשך שנים

אחת התכונות המטעות של וירוס הפפילומה היא היכולת שלו להישאר במצב "רדום" (לטנטי) בגוף במשך שנים רבות, לעיתים אפילו עשורים, מבלי לגרום לתסמינים כלשהם. אדם יכול להידבק בוירוס בגיל צעיר, ומערכת החיסון תצליח לשמור עליו "תחת שליטה". עם זאת, בעקבות היחלשות של המערכת החיסונית או גורמים אחרים שאינם תמיד ידועים, הוירוס יכול "להתעורר" ולהתחיל להיות פעיל, מה שעלול להוביל להתפתחות יבלות או שינויים טרום-סרטניים. עובדה זו מקשה מאוד על היכולת לדעת מתי והיכן התרחשה ההדבקה.

4. לא כל הזנים גורמים לסרטן (ולא כל הזנים גורמים ליבלות)

חשוב להבחין בין הזנים השונים של הוירוס. הזנים הגורמים ליבלות באברי המין, כמו זנים 6 ו-11, נחשבים לזנים ב"סיכון נמוך" ובדרך כלל אינם גורמים לסרטן. לעומתם, זנים כמו 16 ו-18, אחראים למרבית מקרי סרטן צוואר הרחם וסוגי סרטן אחרים. אדם יכול להידבק בזן הגורם ליבלות, אך לא להיות בסיכון מוגבר לסרטן. הופעת יבלות, המכונות קונדילומות, היא בהחלט תופעה לא נעימה הדורשת טיפול. למרבה המזל, ישנן כיום שיטות יעילות ומתקדמות עבור הסרת קונדילומה המאפשרות לחזור לשגרה במהירות.

5. הדבקה אפשרית גם ללא קיום יחסי מין מלאים

כאמור, הוירוס מועבר במגע עור לעור אינטימי. משמעות הדבר היא שהדבקה אפשרית גם ללא קיום יחסי מין מלאים (וגינליים או אנאליים). גם מגע מיני אוראלי או חיכוך אינטימי בין אברי המין יכולים להוביל להעברת הוירוס. עובדה זו מדגישה שוב מדוע הוירוס כל כך נפוץ, גם בקרב צעירים בתחילת דרכם המינית.

מיתוסים נפוצים והאמת מאחוריהם

מיתוס: אם נדבקתי בוירוס הפפילומה, בהכרח יהיה לי סרטן.

לא נכון. ברוב המכריע של המקרים (מעל 90%), מערכת החיסון יודעת להתגבר על הוירוס ולסלק אותו מהגוף באופן טבעי תוך כשנתיים, מבלי שיגרום לכל נזק. רק במקרים מעטים של זיהום מתמשך בזנים בסיכון גבוה, עלולים להתפתח שינויים טרום-סרטניים.

מיתוס: אם בדיקת הפאפ שלי תקינה, אין לי וירוס פפילומה.

לא בהכרח. בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) מחפשת שינויים בתאי צוואר הרחם, אך אינה מזהה את הוירוס עצמו. כיום, ההמלצה היא לבצע גם בדיקה ייעודית ל-HPV, המזהה את נוכחות ה-DNA של הוירוס, כדי לקבל תמונה מלאה ומדויקת יותר.

מיתוס: נשאות של HPV היא סימן לחוסר נאמנות במערכת יחסים.

ממש לא. מכיוון שהוירוס יכול להיות רדום במשך שנים, לא ניתן לדעת מתי התרחשה ההדבקה. ייתכן שאחד מבני הזוג נדבק שנים לפני תחילת הקשר הנוכחי. האשמות הדדיות הן מיותרות ונובעות מחוסר הבנה של אופי הוירוס.

בשורה התחתונה, ידע הוא כוח. הבנה מעמיקה יותר של וירוס הפפילומה, דרכי ההעברה שלו והסיכונים הכרוכים בו, מאפשרת לנו לקבל החלטות מושכלות לגבי הבריאות שלנו. התייעצות עם רופא/ה, ביצוע בדיקות סקר באופן קבוע וקבלת חיסון נגד הוירוס הם הכלים היעילים ביותר למניעת המחלות שהוא עלול לגרום.

*המידע המופיע בכתבה זו נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי, אבחון או טיפול. יש לפנות תמיד לקבלת ייעוץ מרופא/ה או איש מקצוע מוסמך אחר בכל שאלה הנוגעת למצב רפואי. אין להתעלם מייעוץ רפואי מקצועי או להתעכב בפנייה לקבלתו בשל מידע שקראתם בכתבה זו.