נעמת (תנועת נשים עובדות ומתנדבות) הוא גוף הנשים הגדול במדינה, הוא חולש על מאות מעונות יום לילדים, מכללות וכפרי נוער ופועל לקידום מעמד האישה בישראל – שינוי המדיניות החברתית
להשגת שוויון בין המינים במשפחה, בעבודה, בחברה ובכלכלה. התנועה הוקמה בשלהי שנות ה- 30 של המאה הקודמת על ידי החלוצות כארגון נשים עובדות .

יו"ר נעמת, עו"ד גליה וולך עושה עבודה נפלאה, קידמה אג'נדות ומאבקים כמו למשל של דיילות 'אל על'- שלא ילכו על עקבים וככלל, נלחמת כנגד אפליה מגדרית וצירפה אליה לנעמת לפני כשבוע את עו"ד אריאלה אפריאט מרציאנו מאשדוד לתפקיד סגנית י"ור התנועה.

מה החיבור שלך לנעמת?
ראשית, אני שואפת לסייע לגליה למתג את נעמת ולהוביל את פועלה של העמותה לתודעה ועשייה, לא רק של ארגון נשים עובדות, שנתפס לפעמים כמוחלש אלא גם לרכז אלינו נשים שיהיו "ידידות נעמת", כאלו שכבר שפרצו את 'תקרת הזכוכית' ויצרו שינויים מהותיים, אשר יוכלו לסייע לנשים אחרות מניסיונן האישי. יש כאלה שטוענות שהיא אינה קיימת ויש שטוענות שמדובר בתקרת בטון. היום, במדינת ישראל 2017 גבר באותה המשרה מרוויח יותר מאישה. שנית, ברשות החברות הממשלתיות והציבוריות יש יותר מנכ"לים גברים בראשי חברות גדולות ובנקים ומעט נשים חברות דירקטוריון- נשים עדיין נתפסות כחלשות ויש לשנות את המצב הקיים".

איך מסבירים שזה עדיין קורה? אין מי שמפקח כנגד האפליה המגדרית?
"אנו נלחמות בהשוואת שכר במקומות עבודה וכל הנוגע להשמת נשים בעמדות מפתח, לרבות ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וציבוריות. אני הולכת לטפל באופן אישי בחוק החברות הממשלתיות, שנכנס לפועל רק בשנת 2007. שיהיה ייצוג הולם של 50% נשים בתפקידים הללו, שרובם היום מאוישים על ידי גברים".

מי יכול לאכוף את זה?
"ההבדל בין חברה ממשלתית לציבורית- בממשלתית מי שאחראי על אותו הגוף זה שר בממשלה, למשל נתיבי ישראל- הגוף שאחראי על כל הכבישים הבינעירוניים בארץ- מי שממנה את הדירקטוריון זה שר התחבורה- הוא צריך לשמור על החוק שחוקק. הכל שקוף לחלוטין- ניתן לראות את הרשימה של חברי הדירקטוריון והאם עומדים בחוק. תיקון 13-62 ממרץ 2007 אומר שיש לתת ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים- 50%. החברות הציבוריות, גם הן כפופות לחוק החברות. אמנם מדובר בשני תאגידים שונים אבל גם שם אני מתכוונת לבדוק ולראות שכולם עומדים בקריטריונים ובהחלטה".

ונניח זיהית שקיים גוף שלא עומד בהחלטה?
"אני מתכוונת לפנות, להוציא מכתב ולבקש ייצוג הולם. מראש אני מניחה שטענות הנגד של השר שאמון על אותה חברה יהיו שלא נמצאה אישה מתאימה לאותו התפקיד. יהיה לאותו השר צורך בנימוקים- למה לא נמצאה אישה ונהיה גם חלק מהתהליך של חיפוש מועמדת מתאימה".

כיצד?
"פה אני חוזרת ל"ידידות נעמת" המטרה היא לפתוח יחד קבוצה של נשים אקדמאיות בתפקידי מפתח, מנכ"ליות, נשות עסקים, נשות תקשורת ועוד שיצטרפו אלינו ובתהליך נטוורקינג נצליח למתג ולפרוץ את תקרת הזכוכית".

מה ההסבר לכך שיש רוב של גברים בעמדות מפתח?
"למה גברים תמיד בעמדות מפתח? יש לגברים אחוות לוחמים מהצבא ומהמילואים, חברויות ארוכות שנים שלנו הנשים כנראה אין וכך, כאשר מישהו נבחר לתפקיד מסוים, הוא פשוט מושך אליו לארגון את החבר... המטרה שלנו היא ליצור מעין מועדון נשים שיוכלו להיפגש- כשמישהי נמצאת בעמדת מפתח, שתצרף אליה עוד נשים חזקות ויתנו השראה ויקדמו נשים אחרות בתפקידים בכירים. עד היום קיימת אפליה ואם כבר מקדמים נשים, לדאבוני, לרוב זה על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים. יש צרוך לשנות זאת ולתת לנשים את האופציה וההזדמנות הזו שלא הייתה עד היום".

יש הרבה נשים שלא חולמות על קריירה...
"בחברה הישראלית בימינו, הרבה יותר קל לגבר שרוצה ללכת ללמוד או לעבוד מהבוקר עד עשר בלילה להתנהל כשברור כביכול שהאישה עושה את השאר- הנוגע למשפחה. נשים שרוצות לשבת בבית או לעבוד בחצי משרה כי זה מה שהן בוחרות וזה עושה להן טוב- 'וולקאם'. במקרה הזה אנחנו מדברים על אותן נשים שזה נכפה עליהן כי אין להן ברירה. נשים משכילות ומוכשרות יושבות במקומות עבודה ומתבזבזות, לא מנצלות את הכישורים שלהן. הרבה נשים נאבקות ולא אחת אומרות ש"אם הייתי גבר לא היו לי את המריבות האלה". האופן אישי אני יכולה לומר שהיו מצבים שלא קיבלתי תפקידים כי נראיתי טוב מידי ובאותה מידה לא קיבלתי תפקידים מסוימים מעצם היותי אישה. יש גם שחשבו שאני חזקה מידי אז חששו ממני. מהמקום האישי שלי אני לוקחת את המאבק שלי קדימה. לא מסיפורים".

למדה להסתדר לבד כבר מגיל קטן
כשאריאלה הייתה רק בת 6, שבועיים לפני שהחלה ללמוד בכיתה א', אביה- אהרון אפריאט ז"ל נהרג בתאונת דרכים. מאותו הרגע, לפני 40 שנה... גדלה על ערכים של חברתיות, עזרה ושל "ביחד". עם השנים פיתחה יכולות ועצמאות והפכה ל- "שורדת", מתוך הבנה שהיא צריכה להסתדר לבד.

"שבועיים לפני שנכנסתי לכיתה א' הוא נהרג. הייתי הילדה הקטנה בבית וקשורה מאוד לאבא שלי. הוא  נהרג בפתאומיות. אבי היה מאוד מוכר בעיר אשדוד- שופט כדורגל, איש פוליטי... חודשיים לאחר מותו, עברנו דירה, נותקתי מהסביבה הטבעית שלי, וחודשיים נוספים לאחר מכן עברתי לבית ספר אחר. שלושה משברים בגיל 6 תוך חמישה חודשים... על אף זאת, הפכתי למלכת הכיתה עד סוף בית הספר היסודי. לא ממקום מודע- הבנתי והפנמתי שזה קרה רק מאוחר יותר.

היינו חמישה ילדים ואמי עוד הייתה בהריון כשזה קרה. היא התמודדה עם האובדן, עם הישרדות ובלגדל אותי ואת אחיי. כבר בגיל צעיר השגתי הכול בכוחות עצמי, הייתי תלמידה מצטיינת. גם בצבא, הייתי מדריכה בחיל האוויר, היה לי שירות מדהים וסיפוק אדיר מהשירות. הוצע לי להישאר בקבע ודחיתי...  לאורך כל הדרך התהליכים שעברתי נראו לי טבעיים ולא חריגים. כשהפכתי לאדם בוגר יותר, בסביבות גיל ה- 30, אחרי שהיו לי ילדים ובכיתי כשהם נכנסו לכיתה א', רק אז הבנתי שעברתי הכול לבד ומהמקום הזה לקחתי משבר והפכתי אותו להזדמנות".

מילדה קטנה לאישה עוצמתית
יש לאפריאט מרציאנו עוצמות וכוח שאין לגברים, לא משנה מה יאמרו- בין אם זו היכולת לבצע כמה פעולות ביחד, האופן שבו היא מדברת וכן העיניים שלה, שמלאות בנחישות וגם כשהיא שקטה, נוכחותה מורגשת בחדר.

אם נשים היו מנהלות את העולם הרבה כאב ומלחמות היו נמנעות. להבדיל מגברים אנו פועלות פחות מהאגו ויותר מהלב. לא סתם אומרים ש"בזכות נשים צדקניות העולם הזה עומד" -הדת לא מדירה את הנשים, יש להן מעמד חזק.

איך הגעת למינוי החדש כסגנית יו"ר נעמת?
"עמיר פרץ הוא חבר כנסת, חבר אישי ואדם דגול. אני רואה בו אדם חברתי ברמות שלצערי כבר קשה לראות בפוליטיקה הישראלית. הוא מאוד ישר וערכי ולמרות כל התפקידים שהגיע אליהם, לעולם לא שכח מאין בא- כך למשל תמיד נשאר לגור בשדרות. אני פעילה ומחוברת פוליטית- יורם מרציאנו בעלי, הכי קרוב אליו ופרץ הוא לגמרי סוג של משפחה. זהו לא סוד שאנחנו תומכים בו ומאמינים באידיאולוגיה שלו וביושרה שלו. בהסתדרות יש סיעה בשם 'עוצמה' של עמיר פרץ מכוח ההסכם הקואליציוני קיבלתי את המינוי על ידי עמיר פרץ ועל כך אני מודה לו מאוד".

מה משמעויות התפקיד בפועל? מה זה דורש ממך?
"התפקיד הוא ברמה הארצית- מדן ועד אילת. ראשית, התפקיד בא לידי ביטוי בעיר אשדוד. כבר  הייתה לי שיחה עם ראש העיר ואני אשמח להסתייע ולסייע בידו לקדם את נושא מעמד האישה גם בעיר אשדוד שידועה כעיר מחבקת נשים. בנעמת יש המון אגפים: גמלאיות, ענפי הספורט הנשיים, נושא אפליה מגדרית, השוואת שכר... זהו גוף מסועף שפועלות בו נשים מוכשרות שכל אחת פועלת בתחום שלה. לקחתי לי נישה מסוימת והעבודה משולבת כמובן בין כולנו, כך שאנחנו משלימות אחת את השנייה ונגיע לתוצאה כוללת טובה".

משפחה ואז קריירה
לאפריאט מרציאנו יש היום ילדים גדולים. היא מגדירה עצמה מסוג הנשים שקודם הקימו משפחה ולאחר מכן עשו קריירה. היא אינה שוללת שום דרך שבה מישהי חשה בנוח ומדגישה כי אין אופנה בזה- מה שהכי נוח לכל אחת, גם בקריירה.

לאחר שהגוזלים שלה הפכו לנשרים- היא החליטה שזהו הזמן שלה לעשות. למדה משפטים, פתחה משרד עצמאי... "הסדר הכרונולוגי פחות חשוב, העיקר לא להילחם בעצמך ולא להיצמד למוסכמות. לעולם אל תשכחי את עצמך ואת החלומות שלך", היא אומרת ומוסיפה: "אני מאוד מתחברת לשיר  של שירי מימון "לאן שלא תלכי" ושל גלי עטרי "רק מה שאת אוהבת".

למה?
"אלו שני שירים שמדברים בדיוק על נשים שיש להן המון חלומות ואיפשהו הן פוחדות לדברר אותם החוצה. השירים הללו מבחינתי הם זריקת אדרנלין עבור נשים שלא לחכות שיתנו להן, פשוט ללמוד לקחת והבנה שאם תאמיני בעצמך ולא רק תקבלי, זה יבוא באופן טבעי".

עד כמה נעמת תומכת בנשים שחוו הטרדות מיניות?
"נעמת מחבקת נשים שרוצות לפרוק ולפרק  את נושא ההטרדות המיניות. אם הוטרדת או הופלית לרעה כי את אישה או מישהו התנהג אליך שלא בכבוד בגלל היותך אישה, בנעמת קוראות לך שלא לפחד, לדבר על זה ולהוציא את זה החוצה.  יש קו סיוע ספציפי לנושא ההטרדות המיניות בו הן מחבקות נשים שלא יפחדו, בטח שלא במקומות עבודה. מעסיק אמור לשים דגש לאכוף את זה ועדיין קורים מקרים ויש נשים שפוחדות לדבר כי הן פוחדות לאבד את מקום העבודה שלהן. מבחינת נעמת חשוב שכל אישה תדע שיש לה לאן לפנות ושנוכל "לתת לה גב"."

קיימת ביקורת החברית על כך שנשים לאחרונה לקחו את נושא ההטרדות לקיצון...
"חשוב מאוד לדעת להבדיל בין הטרדה מינית למחמאה. אישה מרגישה ויודעת לרוב להבחין באם היא קיבלה מחמאה כנה ואמיתית שלא פוגעת בה- ב"אני" האישי שלה או הטרדה על רקע מיני. כשמסתכלים עליך כאובייקט מיני במקום העבודה או בכלל, כי את אישה, כשתולים האם תקבלי את התפקיד או  האם תתקדמי בעבודה או לא כי את אישה... זה כבר נהיה מסובך ובעייתי. אני בעד מחמאות ופרגון, לכל אדם לא רק על מראה חיצוני, על כישורים הישגים ועבודה בפן המקצועי. אם זה עושה טוב אני בעד ואין לי בעיה. אם זה פוגעני ומטריד אני תומכת בלא לפחד להעמיד דברים על דיוקם ולשים קו אדום. עד כאן!".

חושבת על פוליטיקה מקומית באשדוד?
"בעלי יורם מרציאנו הוא אסטרטג מצוין שהפוליטיקה זה המגרש הביתי שלו והיא זורם בעורקיו. הוא מבחינתו היה רוצה לראות אותי בעולם הפוליטי ויש לו הרבה מה לתרום לי. מעבר לזה, אני תומכת ומאוד מעריכה את עשייתו של ד"ר יחיאל לסרי בעיר אשדוד. לא חשבתי על זה לעומק אבל אני גם לא שוללת את זה, כך שאני יכולה לומר שאם תהיה הצעה אני אשקול זאת בחיוב".