סרטן צוואר הרחם נגרם בעיקר על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV), אשר מועבר במגע מיני. רוב הנשים שנדבקות בנגיף אינן מפתחות שינויים טרום סרטניים, אך במקרים מסוימים הנגיף עלול לגרום לשינויים בתאי צוואר הרחם, שעשויים להפוך לסרטניים עם הזמן. אבחון מוקדם של שינויים אלה מאפשר טיפול מניעתי ומקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות המחלה.

שלב ראשון: בדיקת פאפ – הכלי הראשוני לאבחון

השלב הראשון בתהליך הזיהוי הוא בדיקת פאפ, בדיקה פשוטה ולא פולשנית המתבצעת אצל גינקולוג. במהלך הבדיקה, נלקחת דגימה מתאי צוואר הרחם ונשלחת למעבדה לצורך בדיקה מיקרוסקופית. מטרת הבדיקה היא לזהות נוכחות של תאים לא תקינים שעלולים להתפתח למצב טרום סרטני או סרטני.

כאשר מתקבלת בדיקת פאפ עם תוצאות חיוביות, כלומר נמצאו בה תאים חריגים, אין זה אומר בהכרח כי מדובר בסרטן, אלא כי יש צורך בהמשך בירור רפואי. במקרים רבים, מדובר בשינויים קלים בתאים, שאינם מצריכים טיפול מיידי אך דורשים מעקב קפדני.

שלב שני: בדיקת HPV לזיהוי נוכחות הנגיף

כאשר בבדיקת הפאפ מתגלים שינויים חשודים בתאים, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקת HPV, שמטרתה לזהות את זני נגיף הפפילומה הקשורים לסיכון מוגבר לסרטן צוואר הרחם. זיהוי זן בסיכון גבוה מגביר את החשד לשינויים טרום סרטניים ומכתיב את המשך הבדיקות והמעקב הרפואי.

שלב שלישי: קולפוסקופיה וביופסיה

אם בבדיקות הראשוניות מתגלים ממצאים חריגים, השלב הבא הוא קולפוסקופיה – בדיקה שבמהלכה הרופא משתמש במכשיר מגדיל (קולפוסקופ) לבחינת צוואר הרחם באופן מפורט יותר. במהלך הבדיקה ניתן לקחת דגימה קטנה (ביופסיה) מאזורים חשודים ולשלוח אותה לבדיקה פתולוגית לצורך אבחון מעמיק של סוג השינויים בתאים.

שלב רביעי: טיפול בממצאים טרום סרטניים

במידה ונמצאו שינויים טרום סרטניים, קיימות מספר שיטות טיפול בהתאם לחומרת המצב:

• צריבה בלייזר – משמשת להסרת תאים לא תקינים.
• LEEP (Loop Electrosurgical Excision Procedure) – הליך להסרת שכבה דקה של תאים נגועים באמצעות לולאת חוט חשמלי.
• קוניזציה – הליך כירורגי שבמהלכו מוסרת פיסת רקמה בצורת חרוט מצוואר הרחם, לצורך בירור מדויק יותר ולמניעת התפשטות התאים הלא תקינים.

שלב חמישי: מעקב רפואי מתמשך

גם לאחר טיפול במצב טרום סרטני, נדרש מעקב רפואי סדיר הכולל בדיקות פאפ תקופתיות ובדיקות HPV כדי לוודא שהתאים החריגים לא חזרו. נשים שטופלו בעקבות ממצאים טרום סרטניים צריכות להקפיד על ביקורת רפואית סדירה כדי לשמור על בריאותן.