האם מישהו מאיתנו באמת הצליח לחזור לשגרה? לחיים רגילים?" אני לא הייתי הכי מסוגל לחזור לשגרה. אחרי כל ההפסקות האש שהיו, הם המשיכו לירות טילים. פחדתי שזה יקרה שוב כשאני אהיה בחוץ ואהיה בטוח שכל זה נגמר." מספר לי ילד בכיתה ט' מאשדוד. לעומתו נאורה וובצ'וק, גם היא כיתה ט' תושבת אשדוד מספרת "המצב של לשבת ולשמוע אזעקות ובומים היה מפחיד, לכן שמחתי שחזרנו לשגרה, למרות שראינו שאחרי שהוכרזה הפסקת אש הם המשיכו לירות. אבל חוץ מזה טוב שחזרנו לשגרה. נחמד לצאת מהבית" ואלו היו פחות או יותר הדעות הגורפות של בני הנוער לגבי המבצע.
ומה לגבי הפסקת האש? "הייתי מעדיפה להישאר בבית" ממשיכה נאורה לספר " הייתי מעדיפה להישאר ושהמבצע ימשיך עד הסוף, אבל לא פעולה קרקעית." וכן, עם סיום המבצע וההכרזה על הפסקת האש הפייסבוק הוצף בסטטוסים זועמים על סיום המבצע, סטטוסים שפחות או יותר טוענים את אותו הדבר- זה לא היה צריך להיגמר ככה, ובטח שלא עכשיו. אז מה עושים? איפה המקום שלנו כבני נוער בעניין? כמובן שאנחנו לא יכולים להשפיע על החלטת ראש הממשלה, במיוחד כי אין לנו את הידע שלו, הניסיון שלו, וגם אין את היכולת להביע דברים על כאלה דברים. כשאתם מבקרים ראש ממשלה, אומרים שאתם הייתם מנהלים את המדינה יותר טוב- אתם משקרים לעצמכם. כן, מותר לכם להביע דעה אבל אל תתקפו. קחו בחשבון שיש פרטים שאתם לא יודעים על המבצע, מידע מודיעיני שעוד לא טרחו לשתף אותכם וכו'.
תנסו לקחת את הדברים בפרופורציות וכן, אף אחד לא שמח שממשיכים לירות עלינו טילים אבל אולי הפסקת האש הזאת לטובה, ואולי אולי כן נשיג שקט.. לפחות לעוד חצי שנה טובה.

ישלכם משו מעניין לספר לנו? 
המדור מחכה לכם במייל, בפייס, בתגובות וגם במייל האדום ;)