מכתב התביעה שהוגש לבית הדין האזורי לענייני עבודה בבאר שבע, עולה  כי מ' הועסק כשש שנים במפעל. בתחילת חודש  אוגוסט 2016 , מנהלו הישיר ביקש ממנו  לבצע עבודת מסגרות בעמדת עבודה במפעל.  כשניגש העובד לעמדת העבודה במטרה לבצע את המשימה,  התברר כי העמדה עמוסה בציוד וחלקי מתכת שונים, כך שמשטח העבודה אינו מאפשר את ביצוע העבודה. לכן ביקש ממנהלו הישיר לנקות  תחילה את עמדת העבודה על מנת שניתן יהיה לבצע את המשימה כראוי.  

בתגובה, המנהל החל לקלל אותו והתפתחו חילופי דברים, כשלפתע הממונה הנחית מכת אגרוף אימתנית לפניו של העובד. כתוצאה מהמכה העזה נפל התובע ארצה, החל לדמם מאפו, כנראה איבד את הכרתו  ונותר שכוב על רצפת פס הייצור במשך דקות ארוכות, מבלי שאיש ניגש אליו ומבלי שהוענקה לו עזרה רפואית כלשהי.

בתום דקות ארוכות, ולאחר שהצליח להתרומם, העובד ניקה את פניו מהדם הניגר וכשמנהל העבודה הגיע למקום, העובד הודיע לו כי הוא אינו מוכן לעבוד תחת מנהל אלים. בתגובה, מנהל העבודה הציע לפנות אותו  לקבלת טיפול רפואי, ואף הציע להפיק עבורו מכתב פיטורין, אך זאת בכפוף לחתימתו של התובע על מסמך כי מדובר בתאונה עצמית ובתנאי שהתובע לא יפנה למשטרה בעניין זה.

מיותר לציין שהעובד סירב להצעה וביקש לשוחח עם המנכ"ל, שם חזר על בקשתו כי לא יוכל להמשיך ולעבוד באווירה אלימה ועוינת שכזו. בתגובה המנכ"ל גיבה את הצעת מנהל העבודה.  

בבית חולים ברזילי התברר כי כתוצאה ממכת האגרוף נגרמו לעובד  שברים מרובים בעצמות האף. בית החולים דיווח על מיקרה התקיפה למשטרה והעובד הגיש תלונה בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש כנגד מנהלו.  לאחר כחודש בו שהה בחופשת מחלה, העובד הודיע למעביד על בקשתו להתפטר  ומאז לא שב לעבודתו. כעבור 3 חודשים לאחר שמקום העבודה התעלם מבקשתו להתפטר, נשלח אליו מכתב מהמעביד לפיו העובד עזב העבודה ללא הודעה מוקדמת. למכתב צורף צ'ק על סך 4,169 ₪ עבור פדיון ימי חופשה.

באי כוחו של העובד, עו"ד אבי טויזר וסבטלנה ממן, תובעים בשם העובד פיצוי על סך כ-120 אלף ₪ בגין פיצויי פיטורין, עוגמת נפש וחוסר תום לב, הפרשי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשות פנסיוניות וניכויי עובד. זאת בנוסף להלנת שכר, שכר טרחת עו"ד, הוצאות משפט,  הפרשי הצמדה וריבית.