בית הדין הרבני באשקלון קבע כי כל תביעת מזונות אשר תידון בפניו תגרור חיוב של האב במלוא הוצאות החינוך, ללא הגבלות, כלל שכן "על פי ההלכה חובת החינוך מוטלת על האב". במסגרת הליכים המקיימים בני זוג מהדרום ובנסיבות אלו, מיהרה האם לרשום את בתם הקטינה לבית ספר פרטי בעלות של אלפי שקלים בחודש, כאשר פסק הדין אף לא קבע הגבלת חוגים, שיעורים פרטיים או צהרון.

הצדדים הגיעו לערעור בפני הרב יצחק אלמליח, הרב אליהו הישריק והרב אברהם שינדלר בבית הדין הגדול בירושלים שם טען האב, באמצעות עוה"ד שירה קופמן, כי פסה"ד שניתן חלוט וממנו משתמע כי הוא חייב בהוצאות עבור כל חוג או מוסד אליו תרשום האם את הילדה, ללא הגבלים. עוה"ד קופמן, טענה כי אין להשית על האב את כל התשלום של הוצאות חינוך וצהרון, ושני ההורים צריכים לשאת בהוצאה באופן שווה. האשה טענה מנגד כי לפני בית הדין היו כל הנתונים של ההוצאות והקבלות ותלושי שכר של הצדדים.

ביחס לטענה הראשונה, הסכימו שני ב"כ הצדדים על כך שפסק הדין מחייב רק לתשלום עבור חוג אחד ולמחזור קייטנה אחד. הם אף הצהירו כי יפנו בבקשת הבהרה משותפת לבית הדין האזורי, לציין זאת בהחלטה בתיק. באשר לטענה השנייה שלא לחייב את הבעל במלוא התשלום של חינוך וצהרון אלא במחצית, קבע בית הדין בירושלים כי פסק הדין נשאר במתכונתו.

בהסבר להחלטה נאמר כי "המדובר כעת בקטינה בת 3 שחיובו של האב לשלם את הוצאותיה הוא מוחלט, ולכך השלכה גם על הוצאות חינוך וצהרון. עוד נציין, כי לגיל הנוכחי של הילדה אין מסגרת של גן עירוני, ובמצב זה אין מקום לשינוי בחיוב שהוטל עליו על ידי ביה"ד קמא. אך לקראת השנה הבאה, ככל שתהיה חלופה של גן עירוני או ציבורי שבו החינוך חינם או בעלות מופחתת, אין מקום לחייב את האב בתשלום עבור גן פרטי מעבר לעלות גן עירוני, אלא אם כן האב ירצה לשלוח את הבת לגן פרטי, אך כאמור זכותו לבחור בחלופה של גן עירוני".

עורכת הדין שירה קופמן: "בית הדין הרבני בחר לפסוק בעניין המזונות על פי דין תורה תוך סירוב לקבל את הרוח הנושבת בעניין מזונות קטינים. בנסיבות אלו לא נותרה ברירה אלא לערער לבג"צ בסוגיה, מתוך שאיפה שייעשה צדק".