מכתב התביעה עולה כי בחודש אפריל 2011 העובד נדרש להפעיל מכונה לכיפוף מתנות יחד עם עובד חדש ולא מנוסה. במהלך ביצוע העבודה, בשעה שידו הימנית של ס' הייתה מצויה באזור הלחיצה, לחץ לפתע וללא התרעה העובד החדש על דוושת ההפעלה וכתוצאה ישירה מכך נמחצה כף ידו הימנית.

מומחים לאורתופדיה ופסיכיאטריה שמינה בית המשפט קבעו כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לו נכות לצמיתות בשיעור של 20 אחוזים: 5%  בגין פגיעה בעצב בשורש כף ידו הימנית, 5% בגין צלקת  ו-10% בגין פוסט טראומה המתבטאת  בהפרעה קלה בתפקוד הנפשי והחברתי והגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה.

עו"ד דותן לינדנברג טוען בכתב התביעה כי אם בעלי המפעל היו פועלים בזהירות הנדרשת ודואגים לאמצעי בטיחות לשימוש במכונה, התאונה הייתה נמנעת.

לטענתו בעלי המפעל היו צריכים לגדר  האזורים המסוכנים במכונה במטרה למנוע מגע בין חלקי המכונה לבין גופו של המפעיל כמתחייב על פי סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה בנוסף, להתקין  חיישנים למניעת הפעלת המכונה בזמן הכנסת יד אדם לתוכה, כמתחייב על פי סעיף 39 לפקודת הבטיחות בעבודה.

לפני התאונה ס' היה אדם פעיל וחיוני, איש עבודה חרוץ ומסור וכתוצאה מהתאונה נגרמו נגרמים ויגרמו לו הפסדי שכר ניכרים בשל הקושי מצדו להמשיך ולעסוק בעיסוקו הפיזי או בכל עבודה הכרוכה בהפעלת שורש כף ידו וכף ידו הימנית הדומיננטית.

עו"ד לינדנברג טוען כי בעקבות התאונה ס' סובל מפגיעה עצבית בידו הימנית הדומיננטית, תוך תחושת זרמים ונימול בכף היד והוא מתקשה ויתקשה בתחזוקת ביתו ובניקיונו.

הוא דורש לפסוק לו פיצויים בסך של כ-350 אלף ₪ בגין כאב וסבל, עזרת צד ג', הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ונסיעה.

הנתבעים ביקשו  לדחות התביעה על הסף תוך הכחשת כל הטענות מלבד העובדה שאכן קרתה תאונה. עוד נטען כי  המכונה בה עבד הייתה בטיחותית וכי ס'  לא היה צריך לתת לעובד הנוסף להפעיל את המכונה.