בית משפט השלום בתל אביב, דחה תביעתו של כבאי מאשדוד, שתבע את שירותי הכיבוי והמשרד לביטחון פנים בגין רשלנות, שהובילה לטענתו לפציעתו במהלך פעולות כיבוי. 

האירוע התרחש בשנת 2011, אז הוזעקו כבאים מתחנת אשדוד לקניון אשדוד הנטוש, שם פרצה שריפה בחניון המבנה. במהלך הסריקות שבוצעו במקום התברר כי מדובר באוטובוס בוער בתוך החניון. הכבאים נאלצו לחדור לחניון החשוך ואפוף העשן על מנת ליצור מגע עם האש ולכבות אותה, ובמהלך פעולות הכיבוי נפל אחד הכבאים לתוך תעלת ניקוז שלא הייתה מכוסה, ונפצע.

הכבאי נחתך בידו, ונפגע בגבו. מומחה מטעם בית המשפט קבע, כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין פגיעה בעצב האולינארי במרפק השמאלי ו- 5% לצמיתות בגין הגבלת תנועות עמוד שדרה מתני. 

בתביעה שהגיש הכבאי נגד שירותי הכיבוי, המשרד לביטחון פנים ובעלי הקניון (שנמחקו בהמשך מהתביעה מאחר והם נמצאים בפירוק), הוא טען כי לא ניתן לו הציוד הנדרש והמתאים לתנאים בה שררה השריפה ובכללם מצלמה תרמית, חבל הצלה וחבל חיים.

עוד טען הכבאי בתביעתו כי נשלח לבצע משימה הדורשת כשירות פיזית ובריאותית גבוהה בצוותא עם אדם נכה בעל מוגבלות פיזית ניכרת. בנוסף טען הכבאי כי הנתבעת לא הקפידה על אימונים סדירים, ריענונים, הכשרות וימי עיון על פי נוהל ההדרכה ותוכנית האימונים שקבע מדור ההדרכה והמבוצעים בכל שירות הכבאות, וכן כי לא הועבר תדריך או דפוס פעולה מקצין המשמרת לפני החדירה למבנה באירוע. 

טענה נוספת שעלתה במהלך המשפט הייתה כי בקניון התרחשו מספר שריפות בעבר, והמקום והסכנות שבו היו מוכרות לשירותי הכיבוי, והיה עליהם לתדרך את הכבאים בטרם יכנסו לכבות את האש. 

בית המשפט, כאמור, החליט לדחות את התביעה של הכבאי. "לא שוכנעתי, כי עלה בידי התובע להוכיח שהנתבעת התרשלה. הלכה למעשה עלה פוזיטיבית מן הראיות שהובאו, כי הנתבעת לא התרשלה - מפקדו של התובע ניהל את האירוע באחריות ובסבירות, עשה הערכת מצב טרם כניסה לאירוע, נתן את ההנחיות הנדרשות והלכה למעשה, היה עם התובע בעת התרחשות התאונה ואף סייע לחלצו. לא הוכח, כי בידי הנתבעת היה למנוע את התאונה בדרך כלשהי, לכל היותר, היה על התובע לנהוג כמצופה במקום אפוף עשן וללכת שפוף תוך שימוש בפנס העשן" קבעה השופטת אורלי מור-אל בפסק הדין.

צילומי ארכיון מכיבוי שריפה בקניון אשדוד בשנת 2012