בית משפט השלום באשדוד קבע לאחרונה שתושבת העיר שנפצעה כשמעדה על בור בכביש תפוצה על ידי עיריית אשדוד, בסכום של 273 אלף ש"ח. 

השופטת עדי אייזדורפר דחתה את גרסת העירייה שלפיה מדובר היה רק ב"חריץ קטן", וקבעה שהבור היווה סכנה של ממש להולכי רגל.  

האירוע התרחש בקיץ 2010. התובעת (68) יצאה מביתה לעבודתה כמטפלת בקשישים, ובעת שחצתה את הכביש לעבר תחנת האוטובוס נפלה ונפגעה במרפק ובכתף ימין. 

מאז נאלצה לעבור ניתוחים וטיפולים משקמים. ביטוח לאומי זיכה אותה בגמלת נפגעי עבודה וב-2013 היא הגישה תביעה לקבלת פיצוי על נזקיה מעיריית אשדוד ומחברת הביטוח "הכשרת היישוב". ביטוח לאומי הצטרף לתביעה כדי לקבל החזרי תגמולים. 

התובעת טענה שהסיבה לנפילתה הייתה בור שנפער בין הכביש לבין המדרכה, ולא תוקן על ידי העירייה. 

היא ביקשה לפסוק לה הפסדי שכר משמעותיים לנוכח העובדה שנכותה מונעת ממנה לחזור לעבודתה הדורשת מאמץ פיזי. 

העירייה ניסתה להכחיש את האירוע בטענה שלא התקבל אצלה דיווח לגבי מפגע בכביש לפני או אחרי התאונה. 

לטענתה, סביר להניח שה"בור" שתיארה התובעת היה לכל היותר חריץ קטן שבו נתקלה בזמן שרצה אל האוטובוס. 

מאחר שהתובעת נהגה בחוסר זהירות באזור המוכר לה היטב, ובחרה לחצות את הכביש שלא במעבר חצייה, יש לייחס לה את מלוא האחריות על נזקיה, נטען מטעם העירייה. 

בדיון בבית המשפט הודתה התובעת שלא התלוננה על המפגע בפני העירייה, אלא שהתביעה התקבלה למרות זאת.

השופטת עדי אייזדורפר ציינה שעדות התובעת הייתה אמינה וצורפו לה די ראיות ועדויות שמחזקות את גרסתה, בהן עדות בנה ותמונות שצילמה השכנה.

נקבע כי התמונות מעידות בבירור שבשולי הכביש המדובר נפער בור ממשי ולא "חריץ" קטן כפי שהעירייה ניסתה לטעון. 

השופטת התייחסה בביקורתיות כלפי טענות ההגנה של העירייה, שלא הוכיחה דבר מלבד הכחשה גורפת של המפגע. 

היא לא הציגה שום ראיה שיכולה לסתור את גרסת התובעת או שמעידה על כך שהיא מתחזקת את כבישי העיר כראוי. 

לפיכך נקבע שתחזוקת הכבישים בעיר בוצעה באופן לקוי שהוביל להיווצרות המפגע. בכך הפרה העירייה את חובתה לשמור על בטיחות תושביה, ועליה לשאת באחריותה לנזקי התובעת. 

בסוגיית הנזקים העמידה השופטת את הנכות של התובעת על 29% וציינה שעד היום היא סובלת מהגבלת תנועה ומכאבים, המונעים ממנה לחזור לעבודה. 

בהתחשב בכך שהתובעת, אישה מבוגרת וחסרת השכלה פורמאלית, איבדה למעשה את יכולתה להתפרנס, העריכה השופטת אייזדורפר את נזקיה ב-309,132 שקל. 

מסכום זה החליטה השופטת להפחית 5% "אשם תורם", משום שהתובעת הודתה שחצתה את הכביש שלא במעבר חצייה. 

בהתאם חויבו העירייה וחברת הביטוח לשלם לתובעת 273,042 שקל ולהחזיר לביטוח לאומי עוד 20,633 שקל. 

הנתבעות חויבו גם בהוצאות המשפט של התובעים ובשכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מהסכום שנפסק לזכותם.