השופטת ציינה בהחלטתה כי טענת הרשת בדבר הסכמה מאוחרת כביכול בין הצדדים בנוגע להפחתה של קרוב למחצית התמורה, לא גובתה בראיות ולמעשה רשת רמי לוי החליטה באופן חד צדדי ובחוסר תום לב להפחית התמורה עליה סיכמה עם התובע.

השופטת קיבלה את טענת עו"ד איתמר רביבו, בא כוחו של קבלן הריצוף, לפיה הרשת הסבה לקבלן נזקים תזרימיים ופגעה באמינותו מול ספקי המשנה להם התקשה לשלם את שכרם,  בשל הפרת החוזה מצד רשת המרכולים. לכן חייבה את הרשת לשלם פיצוי של 15 אלף שקלים בגין מה שכינתה "התנהלותה המחפירה של רשת רמי לוי".

מכתב התביעה עולה כי בין קבלן הריצוף לבין רשת רמי לוי סוכם שיבוצעו עבודות להחלפת ריצוף שבור בסניפי הרשת בבאר שבע, צומת קסטינה וכנפי נשרים וכי רשת רמי לוי תספק את האריחים והחומרים לביצוע העבודה. בכל תחילת יום עבודה נציגי הרשת סיירו במקום וסימנו את האריחים שיש להחליף, כאשר בסיום העבודה הם חתמו על כמות האריחים שהוחלפה.

רשת רמי לוי ביקשה בכתב ההגנה לדחות התביעה על הסף בטענה שמדובר בתביעת סרק הנגועה בחוסר תום לב קיצוני ואף דרשה להוקיע עצם הגשת התביעה על ידי פסיקת הוצאות משפט לדוגמא, בנוסף לשכר טרחת עו"ד. רשת רמי לוי טענה שהסיכום היה שיוחלפו עד כ-100 אריחים בכל סניף אך במקום זאת קבלן הריצוף החליף על דעת עצמו מאות אריחים בכל סניף ולכן הסכים שיפחיתו 40 אחוזים מהשכר המגיע לו.

בא כוחו של קבלן הריצוף, עו"ד איתמר רביבו הצליח בחקירה הנגדית לקעקע את תצהיריהם של סמנכ"ל רשת רמי לוי ובכירים נוספים, תוך שהוא גורם להם לסתור עדויותיהם.

השופטת ציינה כי עדותם של העדים מטעם קבלן הריצוף, הייתה אמינה ביותר כאשר מנגד רשת רמי לוי בחרה שלא להעיד שניים משלושת מנהלי הסניפים בהם בוצעו העבודות.

בסיכומו של דבר השופטת פסקה כי על רשת רמי לוי לשלם היתרה שקוזזה בסך כ-140 אלף ₪, פיצוי של 15 אלף שקלים בגין עוגמת נפש, ושכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 16 אלף שקלים כשכל הסכומים ישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.