22.06.16 / 16:40
ביהמ"ש המחוזי בב"ש קיבל את עמדת הפרקליטות והורה לבטל את החלטת ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לשחרר ממאסר שנתיים לפני תום ריצוי העונש את ארמונד מיארה , שעמד בראש ארגון הפשיעה שפעל באשדוד
ארמונד מיארה עמד כאמור בראש ארגון פשיעה ויחד עם 5 חברי ארגוני פשיעה נוספים, בינהם בנו, הודה והורשע בעבירות רבות של ניהול ומימון פעילות של ארגון פשיעה, ארגון הגרלות והימורים במסגרת ארגון פשיעה, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד.
על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד עמיחי חביביאן מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), מיארה ניהל את הארגון, הנחה את הנאשמים האחרים ופיקח עליהם.
במסגרת ארגון הפשיעה, הוביל מיארה את השתלטותו העבריינית של ארגון הפשיעה על עסקי מתן השירותים בחופי הרחצה בעיר אשדוד, זאת תוך ניצול קשריו הפסולים עם עובדי העירייה, ותוך הפעלת לחצים לכך שעסקי מתן השירות למתרחצים בחופי העיר אשדוד יוותרו בשליטת ארגון הפשיעה, ושפעילות ארגון הפשיעה בתחום זה לא תופרע ע"י גורמי הפיקוח העירוניים הנוגעים לדבר.
במסגרת הארגון, החזיקו מיארה ואנשיו מקומות למשחקים אסורים באשדוד ובבית שמש, ארגנו הימורים וסחטו בכוח ובאיומים מהמרים ובעלי עסקים באשדוד על מנת להניעם לשלם לארגון סכומי כסף.
מיארה הורשע כאמור ונדון לעונש של 6 שנות מאסר, מאסר על תנאי וחילוט רכוש בסך 493,447 ₪. מועד שחרורו המלא מהכלא: 18.3.18.
ביום 25.5.16 החליטה וועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לקבל את עתירתו של מיארה ולשחררו ממאסרו בתום ריצוי שני שלישים מהעונש בלבד.
במסגרת העתירה נגד השחרור, שהוגשה באמצעות פרקליטות מחוז דרום (פלילי), ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לקבוע כי ההחלטה שגויה, בלתי סבירה ודינה להתבטל, זאת נוכח סוג וחומרת העבירות בביצוען הורשע ארמונד מיארה, מעמדו כראש ארגון פשיעה, עברו הפלילי, וכן התעלמות מוחלטת מהמידע המודיעיני אודותיו ומעורבותו בפלילים, אף במהלך שהותו בכלא.
עוד נטען בעתירה, כי מיארה ריצה בעבר מספר מאסרים, בגין ביצוע עבירות חמורות, את מאסרו האחרון ריצה בגין עבירת הריגה, ומאסרו הנוכחי הוטל עליו כאמור בגין ניהול ארגון פשע וביצוע עבירות פליליות רבות במסגרת אותו ארגון. מיארה מרצה את מאסרו ה-16 ובעבר שוחרר 4 פעמים שחרור מוקדם ע"י הוועדה.
בית המשפט קיבל את העתירה, תוך שהוא מציין כי ההחלטה לשחררו חורגת ממתחם הסבירות:
"הוועדה לא שקלה את כל השיקולים שהיה עליה לשקול, ובמסגרת אותם שיקולים אשר כן נשקלו על ידה, נתנה משקל אך לשיקול האישי של המשיב, תוך שהתעלמה מהאינטרס הציבורי ומהסכנה שעלולה לצמוח משחרורו המוקדם של האסיר...הוועדה, בהחלטתה, לא ייחסה כל משקל לחומרת העבירות ולמסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב במידה וישוחרר.
די בכך כדי לקבוע כי מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות".
את המדינה יצגה עו"ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז דרום (פלילי).