חברת יהודה פלדות תבע עובד שלה, לאחר שלטענתה ביחד עם אחרים הוא גרם לה להפסדים וגרף לכיסו כספים שלא כדין.

החברה תבעה מהעובד סך של 200,000 ₪ לצרכי אגרה למרות שלטענתה הנזק היה גבוה בצורה משמעותית.  הנתבע הגיש תביעה שכנגד בסך של 173,000 ₪ בגין פיצויי פיטורים ופיטורים שלא כדין לטענתו.

השופט צבי פרנקל קבע שלחברה היה יסוד סביר להניח שהפערים בין כמות הפסולת המסווגות ע"י העובד וחבריו לבין כמות הפסולת שמגיעה אליה בפועל, הם כתוצאה של התנהגות לא תקינה של המסווגים, החברה שכרה חוקר פרטי ואחד העובדים הודה בתחילת החקירה במעשי המעילה של העובד וחבריו, ובהמשך חזר בו.

בית הדין קבע שלאור הממצאים זכותה של החברה היה לפטר את העובד וממילא הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים כי עבד פחות משנה, באשר לנזקי החברה בית הדין קבע שהחברה לא הצליחה להוכיח את נזקיה מאחר הראיות שהציגה היו על דרך האומדנה, אך חייב את העובד בפיצוי בסך של 7,000 ₪ לגבי סכום שהוכח על ידה ולא נסתר ע"י העובד.

בית הדין קבע שעל החברה היה לפרט יותר בזימון לשימוע את החשדות נגדו ובשל פגם זה הורה להפחית מסכום הפיצוי שעל הנתבע לשלם לה סך של 2,000 ₪.

בסעיף 15 לפסק הדין קבע השופט פרנקל:  "הוכח בפנינו כי לתובעת היה יסוד סביר לחשוד כי הנתבע מעורב בפרשת המעילה והם אלו שהיוו את העילה לפיטוריו. לכל הפחות, הוכח בפנינו כי התנהלותו של הנתבע כנצפה בסרטונים הינה בניגוד לנדרש ממנו בתפקידו ומהווה מעילה בתפקידו ובאמון שניתן בו וזו כשלעצמה מהווה סיבה מספקת לפיטוריו.

כאמור העובד חויב לשלם למעסיקה סך של 5,000 ₪