גבר שהתגרש מאשתו, ובהסכם הגירושין העניק לה רכוש שנאמד בכשמונה מיליון ש"ח.

אולם כעבור כמה חודשים הגיש הבעל תביעה לבית הדין הרבני באשדוד בבקשה לבטל את הגירושין ואת הסכם הגירושין, ולהורות על מתן צו לשלום בית, בטענה כי....הגירושין היו פיקטיביים והם נעשו עקב הסתבכותו הכלכלית.

לטענתו, כך המליץ להם עו"ד כדי שנושים לא יוכלו לעקל אותו. ולכן הוא הכין להם הסכם גירושין מפורט לפרטי פרטים במטרה שיראה אמין לרבות ענייני המזונות, משמורת הילדים, הסדרי הראייה וכו'.

הזוגחתמו על הסכם, הביאו אותו לאישור בית הדין רבני באשדוד והתגרשו כדת משה וישראל אך מיד לאחר סידור הגט הם חזרו לחיות יחד בביתם תחת קורת גג אחת כבעל ואישה.

במקביל לטענות הבעל - האישה הודיעה כי היר מתנגדת לביטול הגירושין ולביטול ההסכם וטענה כי הוא היה אמיתי, וכי הגירושין נבעו ממריבות שהיו בעבר בין הצדדים. האישה הודתה שהם המשיכו לגור יחד לאחר הגירושין, אך לטענתה זה היה זה מכורח הנסיבות ומטוב ליבה, מאחר שלא היה לגרוש היכן לגור.

חברי בית הדין הרבני באשדוד, הרב אברהם עטייא – אב"ד, הרב משה אמסלם והרב יצחק רבינוביץ, הפנו את שני הצדדים לבדיקת פוליגרף במטרה לברר האם הגירושין היו פיקטיביים והאם בני הזוג חיו חיי משפחה לאחר הגירושין.

הגבר עבר את הבדיקה בהצלחה ונמצא דובר אמת. האישה סירבה לפנות למכון הפוליגרף שאליו נשלחה על ידי הדיינים, אבל הביאה תוצאות מבדיקת פוליגרף במכון פרטי, שבה נמצאה דוברת אמת.

חברי בית הדין הרבני באשדוד לא הסתפקו בבדיקת הפוליגרף והזמינו מספר עדים ולבסוף פסקו כי:

"בית הדין דוחה את תביעת המבקש. הסכם הגירושין אשר נכתב בין הצדדים ופסק הדין המאשרו בעינם עומדים".

עוד כתבו: "שומה עלינו לעקור הנהגה מגונה של ניצול לרעה של הליכי משפט על ידי בעלי דין ההופכים ערכאות שיפוטיות לכלי יוצר למטרת רווחים כלכליים ואחרים, באמצעות אמירת שקר ושימוש לרעה בזרועות המשפט.

כל זאת ביתר שאת נוכח שימוש נואל בערך המקודש ביותר לעם ישראל, ענייני נישואין וגירושין, לצורך רווחים כלכליים. היה מן הראוי לקנוס את הצדדים בקנס משמעותי לטובת אוצר המדינה, ברם בהתחשב בתוצאת פסק הדין ובהוצאות המשפט שנגרמו לצדדים מסתפק בית הדין בחיוב סמלי של הצדדים בקנס בסך 5,000 ש"ח לכל אחד לטובת אוצר המדינה".

נימוקי פסק הדין נכתבו על ידי הרב יצחק רבינוביץ והצטרפו אליו אב בית הדין הרב אברהם עטייא והרב משה אמסלם.