כך עשתה צעירה בהריון אחד, בית ספר לחוק ומשפט ל 2 סופרים שונים ב2 בתי משפט שונים:

המקרה הראשון:

הפעם הראשונה הייתה כאשר לינוי דבח, חיילת משוחררת מגן יבנה פנתה לסניף שופרסל באשדוד בבקשה לעבוד כקופאית, בעקבות מודעת דרושים שהם פרסמו.

דבח שהייתה בתקופה זו בתחילתו של היריון ראשון, סיפרה לאחראית במקום שהיא בהיריון ומבקשת לעבוד עד לאחר הלידה, אך התשובה שקיבלה היתתה שהמדיניות היא לא לקבל עובדים לתקופה זמנית, כי אם קבועים בלבד לאורך זמן.

דבח פנתה לעו"ד רונן בן צבי שטען בשמה להפליה לרעה. בתגובה הגיבה הרשת כי אילו דבח לא הייתה בהיריון ומצהירה מראש שביכולתה לעבודה חודשים ספורים בלבד - היא לא הייתה מתקבלת לעבודה מאחר שיש צורך בעובדים קבועים. עם זאת, על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אסור לפטר אישה בהיריון. כמו כן, אין לפטר עובדת שצברה ותק של עד חצי שנה והרתה.

בעקבות תושבת הרשת, דבח הגישה תביעה נגד שופרסל לבית הדין לעבודה על סכום של 50 אלף שקל.

שופרסל הכחישה את טענותיה של דבח וציינה, כי מדיניות הרשת אינה מפלה נשים בהיריון, וכי במקרה זה היחידה הרשאית לקלוט קופאיות לעבודה היא סגנית מנהל הסניף שמעולם לא ראיינה את התובעת, ולפיכך גם לא דחתה את מועמדותה. 

השופט בבית הדין לעבודה בבאר שבע, משה טוינה פסק כי:

"הגישה לפיה אישה המועמדת לתפקיד כשהיא בהיריון ואינה יכולה להתחייב לעבודה במשרה קבועה היא תפיסה המקבעת דעה קדומה על נשים בהיריון כמועמדות כשירות לעבודה זמנית בלבד ובמבחן התוצאה, הדבר חוסם את דרכן של נשים להשתלב בשוק העבודה במשרות צמיתות, מה שגורם לכך שנשים בהיריון מודרות ממקום עבודה שלא מנימוקים ענייניים.

השופט קבע, כי הרשת תשלם לדבח פיצוי של 25 אלף שקל וכן הוצאות משפט בסכום של 5,000 שקל.

ניסיון שני להתקבל לעבודה ופיצוי נוסף:

חודשיים לאחר מכן פנתה דבח לסניף של רשת 'עוף והודו ברקת' בגן יבנה בעקבות מודעת דרושים שהרשת מחפשת קופאיות, אך כשהגיעה לסניף הקופאית  הראשית שראתה שהיא בהריון, הודיעה לה שהם לא מקבלים לעבודה נשים בהיריון.

דבח היחליטה לתעד את השיחה כדי להוכיח שאכן אלו הם הדברים ובהקלטה נשמעה הקופאית הראשית מגיבה להודעה שהיא בהריון כך:  "לא מאמי, לא. הוא לא מקבל בחורות בהיריון בכלל".

דבח הגישה תביעה על סכום של 50 אלף שקל נגד רשת ברקת לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על כך שלא התקבלה לעבודה בגלל שהיא בהיריון.

הרשת הגישה כתב הגנה בו טענה, כי מדובר בתביעת סרק שמטרתה 'סחיטה ואיומים' וכי בכתב התביעה דבח לא ציינה מי הקופאית שעמה דיברה וכי לא הציגה אישור שהיא בהיריון. עוד נטען כי האדם היחיד שמורשה לראיין מועמדים לעבודה מטעם החברה הוא מנהל הסניף. במקביל הרשת הגישה תביעה נגד דבח בסכום של 50 אלף שקל בגין לשון הרע וכי תביעתה חסרת השחר פגעה בשמה הטוב ובמוניטין שצברה במשך שנים רבות.

השופט בבית הדין לעבודה בתל אביב, אורן שגב פסק:

הרשת תפצה את דבח בסכום של 50 אלף שקל וכן ישלמו לה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של בסכום של 20 אלף שקל.

"לאור כל האמור אנו מקבלים את תביעתה של התובעת וקובעים כי הנתבעת הפלתה אותה בקבלתה לעבודה מחמת היריונה, וזאת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות"