בית הדין הרבני האזורי באשדוד קבע כי על הבעל לגרש את אשתו, משום שהוא מאוס עליה, הצדדים רבים והאישה "אף נמנעה מללכת למקווה מזה למעלה משנתיים...".

למרות ערעור הבעל ר על פסק הדין בבית הדין הגדול, האישה ביקשה מבית הדין האזורי שיורה על פירוק שיתוף מידי בדירה בה הם גרים יחד באשדוד. פירוק שיתוף הוא תביעה למכירת נכס, שלאחריו מחלקים את הכסף שהתקבל מהמכירה בין הצדדים.

הבעל טען כי על בית הדין להימנע מלפסוק בעניין פירוק השיתוף, משום שהם ממתינים להחלטת בית הדין הגדול, שעשוי  לבטל את ההחלטה למתן הגט וכי לא הוכח שהוא זה שאשם בכך שהאישה מאסה בו, ולכן הוא זכאי להמשיך להשתמש בנכסיה.

הבעל גם הציג פסיקה לפיה האישה אינה זכאית לחלק את הרכוש לפני הגירושין בפועל, אלא במקרה בו היא גרה בנפרד מבעלה למעלה משנה, אלא שהם עדיין גרים יחד.

למרות טענות הבעל, הדיינים קבעו כי יש לאפשר את פירוק השיתוף כבר עכשיו, מבלי להמתין לביצוע הגט בפועל, זאת לאחר שכבר נפסק בעבר שאין קשר בין מועד מתן הגט למועד פקיעת זכויות הבעל בנכסי אשתו.

לטענתם,  אין מחלוקת שקיימת מרידה של האישה בבעלה מזה שנים, ואין טעם להמתין להכרעת בית הדין הגדול בערעור על מתן הגט, מאחר שבכל מקרה כבר פקעו זכויות הבעל בנכסי אשתו, וביניהם הנכסים שהביאה לנישואים מהוריה וזכותה להשתמש וליהנות מפירותיהם כרצונה.

גם העובדה כי הצדדים עדיין חיים תחת אותה קורת גג, אין השפעה על הפירוק.

הדיינים הורו על פירוק השיתוף של הצדדים בדירה והקציבו לצדדים חודש, במהלכו ישתפו פעולה בהליך המכירה ללא מינוי כונס נכסים, שיחסוך להם הוצאות גדולות.

במידה שהצדדים לא ישתפו פעולה, נקבע כי בית הדין עשוי למנות את באי כוחם לכונסי נכסים.

הכותבת: עורכת דין רעות אוחנה שקד עוסקת בדיני משפחה וגישור במשפחה.