14.09.14 / 00:31
סכסוך בין שני שכנים בבניין משותף באשדוד, הוביל לפרסום תלונה של אחת השכנות בפייסבוק, תלונה שהייתה ממוענת למוקד העירוני של עיריית אשדוד. בתלונה כינתה השכנה את השכן כ"עבריין" וכן מסרה את כתובתו ושמו המלא. השכן ביקש משכנתו כי תסיר את תגובתה, אך היא סירבה והוא הגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות על סך 33 אלף ש"ח. מה פסק בית המשפט?
תושבת אשדוד, בעלת דירה בבניין משותף בעיר, הסתכסכה עם שכן אחר בבניין, ככול הנראה על רקע תשלומי ועד בית ועניינים שקשורים לשמירה על בניין המגורים. הסכסוך גלש מעבר לתחומי הבית והגיע לאינטרנט, השכנה התלוננה באתר שמקשר בין התושבים לנותני שירותים, במקרה הזה פנתה התושבת דרך האתר למוקד העירוני.
תלונתה של השכנה עסקה בביקור של פקח עירוני בבניין, שלדבריה הגיע למקום בעקבות תלונה של אותו השכן עימו היא מסוכסכת. בתלונה כתבה השכנה על השכן שלה: הפקח *** ביקר במפתיע "ומסתורי" לדעתנו הוא הוזמן ע"י חברו העבריין *** שגר בבניין בעל 6 ילדים שמשחיתים והורסים כל חלקה טובה בבניין ולא משלם וועד הבית – והפקח היקר שהוזמן ל"פתע" לבנייננו מצא שיש מפגעי "בטיחותיי" חרסינות שנופלות עמוד תאורה שנפל". בהמשך תלונתה מבקשת השכנה את התייחסות העירייה כדי לא לעודד "עבריינות" מסוג זה.
השכן, ששמו, כתובתו וילדיו הוזכרו בתלונה של השכנה באתר האינטרנט, ביקש מהשכנה כי תסיר את התלונה בעקבות פגיעה בשמו הטוב. לאחר שלא הסכימה לעשות כן, הגיש השכן תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. בתביעתו טען השכן כי הוא איפשר לשכנתו להסיר את הפרסום כדי לא להגיע לבית המשפט אולם היא לא עשתה כן. עוד טען התובע כי נגרמו לו נזקים גדולים וכי ילדיו ראו את ההודעה והגיבו לה באתר.
בכתב ההגנה טענה השכנה הנתבעת כי היא הראתה שפניה לשלום. לטענתה התובע אינו צדיק תמים, הוא "הלך מכות" עם השכן, ילדיו של התובע משחיתים כל חלקה טובה בגינה, התובע אחז בצווארו של בעלה חנק אותו וטילטל אותו.
הרשמת הבכירה כרמית חדד, שדנה בתיק ושמעה את עדויות התובע והנתבעת, ציינה בפסק הדין מהו "לשון הרע", וכך היא מצטט מהחוק: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול בין היתר, להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו או לפגוע במשרתו, בעסקו במשלח ידו או במקצועו (ס' 1 לחוק איסור לשו הרע)".
לאחר שהבהירה מהו "לשון הרע", קובעת הרשמת כרמית חדד כי "כינוי אדם בשם "עבריין" מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק. המשמעות המקובלת לביטוי "עבריין" הוא אדם שעבר על החוק. אם כי מבחינת הגדרתו הלשונית של הביטוי יכול שכל מי שעובר על החוק הוא בגדר עבריין, סבורני כי האדם הסביר מפרש את הביטוי עבריין כמתייחס בעיקר למי שעבר על הוראה מהוראות חוק העונשין ".
גם באשר לטענות שהעלתה השכנה כל ילדי התובע, קובעת הרשמת כי הם מהווים לשון הרע. באשר לפרסום הדברים באתר האינטרנט, שזמין לגולשים נוספים, כתבה הרשמת: "העלאת הודעה פומבית לאתר אינטרנט היא מטיבה וטבעה לשון הרע בכתב שעשוי להגיע לאדם זולת הנפגע. חשוב להדגיש כי העלאת הודעה או תגובה באתר אינטרנט פומבי או ציבורי היא כיום ככל הנראה הדרך המהירה, הקלה והזולה ביותר להפיץ מידע בקרב מספר רב ביותר, ואף בלתי מוגבל, של אנשים. למרבה הצער הקלות בה ניתן לעשות כן הובילה במידה לא מועטה לקלות ראש בהעלאת הודעות בפזיזות מבלי ליתן את הדעת להיקף החשיפה לתוכן ההודעה, משמעותו והשלכותיו".
הרשמת דוחה את טענת השכנה הנתבעת להגנה תחת הסעיף "אמת דיברתי", תוך שהיא מציינת כי הנתבעת לא הרימה את נטל ההוכחה.
בסופו של יום קובעת השופטת כי הנתבעת תפצה את תובע ב-2500 ש"ח ובנוסף תישא בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
צילום: אינטרנט