הדיונים התנהלו בפני בית הדין הרבני עוד משנת 2011 ורק בימים האחרונים בית הדין הרבני הכריע בתביעה אולם לא לפני שהתנהלו מספר דיוני הוכחות, הובאו עדים מוכרים וידועים בעיר, והכול בשביל לבחון את טענותיה של האישה לפיהן בעלה נטש אותה לטובת אישה אחרת, בגד בה, נהג כלפיה בגסות  וזנח אותה לאנחות, בלא שהייתה לו כל סיבה לכך. מנגד, שכר הבעל את שירותיו של עוה"ד גיל שחף, הבעלים של חברת עורכי הדין שחף ושות', המומחים לגירושין.

ראשית טען עוה"ד גיל שחף כי האישה היא זו שכרעם ביום בהיר החליטה כי אינה חפצה עוד בבעלה והטענה בבית הדין הרבני כאילו הוא זה שעזב אותה הינה בבחינת חוסר תום לב. עוה"ד שחף הוכיח לבית הדין הרבני באמצעות עדים וחקירות כי האישה עשתה הכול על מנת לסלק את בעלה מבית המגורים המשותף וכי טענותיה רחוקות מהאמת, בלשון המעטה.

בשלב שני טען עוה"ד שחף כי לא יעלה על הדעת שאישה תבקש לקבל את כתובתה ופיצויי גירושין תוך שהיא נשענת על אדני הדין הדתי ומאידך בבית המשפט לענייני משפחה היא תבקש לקבל מחצית מרכוש וזכויות הרשומות על שם הבעל והמגיעות לה מכוח הדין האזרחי.

בית הדין הרבני קבע בפסק דין ארוך ומנומק שניתן על ידי שלושה דיינים, כי האישה לא הוכיחה שהבעל עזב אותה או בגד בה, ולפיכך בית הדין קבע כי "אין כפל מבצעים", דהיינו האישה לא תוכל לקבל גם זכויות מכוח הדין הדתי וגם זכויות מכוח הדין האזרחי שהרי לא לכך כיוון חוק יחסי ממון ולא לכך כיוון מוסד הכתובה.

"אין באפשרותי  להתייחס באופן קונקרטי למקרה", מסר עוה"ד שחף, "יחד עם זאת יש לזכור כי אין זה מספיק לטעון טענות בערכאות השיפוטיות אלא יש גם לספק עדויות והוכחות ולהוכיח את הטענות. רק מי שמחזיק מעמד לאורך כל הדרך, שאינה פשוטה, יצליח לשכנע בצדקתו".