לצורך ביצוע המטלה, הונחה הטכנאי לטפס ביחד עם י.ג  ז"ל, עובד נוסף מטעם המעביד, על התורן. לאחר שהטכנאי טיפס לגובה של כ-10 מטרים, קרס לפתע התורן. כתוצאה מכך נפלו הטכנאי והעובד הנוסף עם התורן מטה, דבר שגרם לפציעתו ולנכותו הצמיתה של הטכנאי מאשדוד ולמותו של העובד הנוסף.

בנוסף למשטרה נתבעות המעבידה של הטכנאי, משרד מהנדסים שמייעץ למשטרה וחברות ביטוח המבטחות אותם.
עו"ד לינדנברג, מומחה בנזקי גוף  טוען בכתב התביעה כי יש לפצות את הטכנאי בגין נזקיו בשל רשלנות המעבידה כי התורן קרס קודם לכן ולא תוקן כראוי בניגוד לחוקי תכנון והבנייה, וכי המעבידה  לא בדקה את כושר הנשיאה של התורן והתאמתו לטיפוס בטרם שלחה את הטכנאי לטפס עליו. כמו כן נטען כי לטכנאי לא סופק ציוד בטיחותי מתאים ומערכת בלימה למניעת נפילה בהתאם לאופי העבודה וזאת בניגוד לחוקי הבטיחות בעבודה. 

מומחה שבדק את הטכנאי קבע לו  שיעור של 10 אחוזי נכות לצמיתות בגין נזק במניסקוס בברך ימין. ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו נכות זמנית בשיעור של 10 אחוזים.

מאז התאונה סובל הטכנאי מכאבים וממגבלות תנועה ובבטן ויתקשה גם בעתיד בביצוע פעולות פיזיות. לפיכך נגרמים ויגרמו לתובע  שהיה עד לתאונה איש עבודה חרוץ ומסור, הפסדי שכר, בשל הקושי מצדו להמשיך ולעסוק במקצועו.  המדובר בבחור צעיר, בן 26 בלבד בעת קרות התאונה, בראשית דרכו המקצועית ולכן נטען כי  אין להקיש מרמת השתכרותו לרמת השתכרותו העתידית. הטכנאי נזקק לעזרה סיעודית צמודה מצד רעייתו בביצוע פעולות פשוטות ויומיומיות וכמו כן אינו יכול לסייע לה בעבודות הבית.
הטכנאי תובע באמצעות עו"ד לינדנברג כ-400 אלף ₪ בגין הפסדי שכר, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, כאב וסבל.

בכתב ההגנה, המשטרה מאשימה בתאונה את החברה בה עבד הטכנאי וביקשה לדחות התביעה נגדה. לטענתה  החברה נתבקשה על ידי השוטר המקשר בין היועץ ההנדסי שלה לחברה להפסיק העבודה עד לקבלת הנחיות בכתב מהיועץ ההנדסי שלה. לטענתה, בעת שהשוטר המתין לפקס עם הוראות היועץ,  נשמע קול פיצוץ אדיר כתוצאה מקריסת התורן כי החברה המשיכה בעבודה.
החברה בה הועסק הטכנאי מכחישה בכתב ההגנה את הטענות נגדה וטוענת בין היתר כי הטכנאי ורק הוא האשם המלא והבלעדי בתאונה או לחילופין האשמה נופלת על המשטרה.

בחודש הבא יחל המשפט בבית המשפט בת"א בפני השופט  אבי פורג.

צילום התורן שקרס: שמואל בוקריס - Hnn