02.10.13 / 22:48
אב התחייב בהסכם גירושין לשלם לשני ילדיו מזונות, בסך 2,000 שקל בחודש. לאחר שעמד בהתחייבות באופן חלקי ביותר, גרושתו ואם ילדיו החליטה לפנות למוסד לביטוח לאומי, וזה שילם לה חלק מהמזונות במקומו. את ההפרשים דרשה לקבל באמצעות פתיחת תיק נגד האב בלשכה להוצאה לפועל.
בתגובה לכך, האב ביקש לפרוס את החוב - שהגיע ל-20 אלף שקל - ל-50 תשלומים של 400 שקל כל אחד. בשלב זה, החליט רשם ההוצאה לפועל להעביר את התיק להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד.
שם האב העלה טענה לפיה תשלום החוב בבת-אחת, לא יאפשר לו להתקיים. לדבריו, הוא חייב למוסד לביטוח לאומי 60 אלף שקל - בגין המזונות ששילם המוסד במקומו לאורך השנים - והוא משלם אותו בתשלומים של 100 שקל לחודש.
עוד טען כי הוא נכה, ולכן אינו יכול להגדיל את הכנסתו - שמסתכמת בהבטחת הכנסה של 3,300 שקל ומשכורת סמלית של כ-500 שקל, אותה הוא מקבל עבור שיעורי מוסיקה שהוא מעניק במתנ"ס. הוא הוסיף כי אמנם יש לו דירה בת 3.5 חדרים, אלא שזו מובטחת במשכנתה של 2,600 שקל לחודש.
האם טענה מנגד שמצבו הרפואי אינו כה גרוע, והוא בהחלט יכול להרשות לעצמו לעבוד יותר שעות. לדבריה, למרות שבנם החייל מתגורר עמה, האב מקבל לכיסו את הקצבה עבורו.
עוד הוסיפה כי לאב אין כל צורך בדירה שבבעלותו, והוא בהחלט יכול למכור או לשעבד אותה ולשלם לה את החוב. היא הדגישה כי לאורך השנים נאלצה לפרוע לבדה את החובות המשותפים. בסופו של דבר, הסכימה לפרוס את חוב המזונות לתשלומים של 2,000 שקל לחודש - כמו שאמור היה גרושה לשלם מלכתחילה.
בתשובה לסוגיית הדירה, אמר הגרוש כי אינו יכול ליטול הלוואה נוספת, ואף אינו יכול להפחית את תשלומי המשכנתה. אלא שבמהלך הדיון התברר שהבנק דווקא אישר לו לפרוס מחדש את חוב המשכנתה, כך שיידרש לשלם 1,170 שקל לחודש בלבד - אלא שהוא סירב לכך.
"חוב מזונות קודם לכל חוב אחר"
השופטת ענת אלפסי הבהירה כי טרם מתן החלטה בנושא, עליה לברר היטב מהו מצבו הכלכלי של האב, ולבדוק האם מוצדק להתחשב בו ולפרוס את החוב לכל כך הרבה תשלומים.
היא החליטה כי לפי הבדיקה הכלכלית, האב יכל להגדיל את הכנסתו החודשית - לו רק היה מסכים להצעת הבנק לשינוי תנאי המשכנתה. מהלך זה היה מאפשר לו לשלם לאם 1,000 שקל מבלי להיקלע למצוקה כלכלית.
"בכל הכבוד הראוי... חוב מזונות קודם לכל חוב אחר, ועל כן על התובע לעשות כל שביכולתו על מנת לפרעו במועדו, לרבות פריסה מחדש של החוב כלפי הבנק למשכנתאות", כתבה השופטת בפסק הדין.
משכך, החליטה לאשר את פריסת החוב ל-20 תשלומים בגובה של 1,000 שקל כל אחד. עם זאת, לפנים משורת הדין אפשרה לאב דחייה של שלושה חודשים, בכדי שיוכל לפנות שוב לבנק לביצוע פריסה מחודשת של המשכנתא.
בינתיים, קבעה כי ישלם כמבוקשו - 400 שקל לחודש. אם לא יעשה זאת, יינקטו נגדו הליכי מאסר. הוצאות לא נפסקו.