אם מאשדוד לא שיערה לעצמה בוודאי כי צוואתה תגרום למלחמת אחים. הסיפור החל בשנת 2000 כאשר האם המתגוררת בדירת 'עמיגור' רכשה באמצעות כספי  ילדיה את הדירה. על פי הכתוב בתובענה שנידונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, בפני כב' סגנית הנשיא השופטת אבירה אשקלוני, האחים ביקשו לדאוג לאם למקום מגורים עד אחרית ימיה כאשר לכלל האחים ברור היה כי הדירה תועבר לידם לאחר מותה, שעה שרכישת הדירה מומנה על ידם. לטענת שניים מהאחים, בסוף נובמבר 2000 חתמה האם על צוואה לפיה הם יורשיה היחידים והבלעדיים של הדירה זאת לאור העובדה כי טיפלו בה במסירות. עוד הם טענו כי לאחרונה גילו כי שתי אחיותיהן החתימו בחודש ספטמבר 2012 את האם על העברת הזכויות בדירה על שמן ללא תמורה זאת בעת שהאם אינה צלולה וסובלת ממחלות שונות ולפיכך אין ביכולתה לקבל החלטות מסוג זה. במקביל, יצוין, הגישו האחים בקשה למינוי אפוטרופוס לאם, אשר טרם הוכרעה.

בחודש יוני 2013 התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו נשמעה האם שנעזרה בתרגום של המטפלת שלה מערבית-מרוקאית לעברית ולאחר מכן החליטה השופטת לתת לצדדים להחליט האם הם רוצים להמשיך להתדיין בנושא. האחים השיבו בחיוב.

לטענת המבקשות, אותן ייצגו עו"ד גיל שחף ועו"ד שירה קופמן מ-שחף ושות' עורכי דין, בין הצדדים אין כל יריבות שעה שהדירה שבבעלות האם ניתנה להן במתנה על ידי האם. עוד טענו כי משעה שאין כל הכרזה כי האם הינה פסולת דין הרי שאין בפעולות המבוצעות על ידה כל פגם ולמשיבים אין כל אפשרות לנקוט בהליכים משפטיים בשמה. בהחלטה שניתנה על ידי השופטת אשקלוני, נדחתה התביעה על הסף שהרי אין לתובעים כל מעמד כלפי הנתבעים.