מנהל האתר
04.10.12 / 07:22
להאזנה לתוכן:
אשר אלמליח, תושב קרית גת, הורשה בשנת 2011 על ידי בית המשפט המחוזי בכך שהדביק רימון לבית משפחה באשדוד. בית המשפט קבע כי למרות שרק דגימת דנ"א על סרט ההדבקה מיקמה את אלמליח בזירה, יש לקבל אותה ולהרשיע על סמך אותה בדיקה בלבד. אלמליח ערער לבית המשפט העליון, אך שלושת השופטים שדנו בעתירה, קבעו באופן תקדימי כי ניתן להרשיע אדם על סמך בדיקת דנ"א בלבד
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אשר אלמליח, שהדנ"א שלו נמצא על סלוטייפ ששימש להדבקת רימון יד גנוב על דלת בית משפחת ביטון באשדוד במטרה לאיים עליהם.
בית המשפט המחוזי הרשיע את אלמליח על בסיס ראיות דנ"א שנמצאו על גבי הסלוטייפ, וגזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי ופיצוי כספי.
אלמליח ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, וטען בין השאר ששגליל הסלוטייפ נלקח מרכבו או מפיצוציה שבה עבד בזמנו, דבר שמסביר את מציאת הדנ"א שלו בזירה. בנוסף, הצביע אלמליח על חשודים אפשריים אחרים בביצוע העבירה. לטענתו, לא ניתן להרשיע אותו על יסוד ראיית דנ"א בלבד, שכן עד היום נדרשו בתי המשפט לראיות נוספות הקושרות את הנאשם למעשה.
"להשקפתי, ניתן בנסיבות מסוימות להרשיע נאשם על יסוד ראיית דנ"א הניצבת לבדה", כתבה השופטת עדנה ארבל בהסכמת השופטים צבי זילברטל ועוזי פוגלמן. השופטת ממשיכה וכותבת בפסק הדין כי הן טביעת אצבע והן דנ"א זכו זה מכבר למעמד של ראיה בעלת חשיבות רבה, אם כי יש הבדל ביניהן. לנוכח העובדה שאת הדנ"א ניתן להפיק ממקורות רבים, הוא עשוי להגיע לזירת הפשע בצורה תמימה, ולכן "הסתמכות בלעדית על ראיות דנ"א מותירה פתח רחב יותר לנוכחות מקרית בזירה, כמו-גם להפללתו של אדם בקלות רבה יותר. הבדל זה ראוי שישליך על היקף המקרים שבהם תתאפשר הרשעה על יסוד ראיה יחידה מסוג דנ"א".
עוד מציינת השופטת ארבל: " "אין מניעה עקרונית להרשיע נאשם אך על סמך ראיית דנ"א ולכן סבורתני כי אין לקבוע כלל גורף המונע זאת. ואולם כשם שאין לקבוע איסור גורף, כך גם אין לקבוע היתר גורף. הרשעה על בסיס ראיה יחידה של דנ"א צריכה להישמר למקרים יוצאי דופן - כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. עליה להיעשות בזהירות מרבית ואף ביד רועדת, נוכח העובדה שכל כובד המשקל מוטל על ראיה אחת ויחידה".
השופטת ארבל דחתה את טענותיו של אלמליח בדבר מחדלים שנפלו באיסוף ובטיפול בראיות. באשר לראייה עצמה, ההסתברות שהדנ"א שנמצא אינו שייך לאלמליח עומדת על אחד ליותר ממיליארד באוכלוסייה הישראלית.
בית המשפט המחוזי הרשיע את אלמליח על בסיס ראיות דנ"א שנמצאו על גבי הסלוטייפ, וגזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי ופיצוי כספי.
אלמליח ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, וטען בין השאר ששגליל הסלוטייפ נלקח מרכבו או מפיצוציה שבה עבד בזמנו, דבר שמסביר את מציאת הדנ"א שלו בזירה. בנוסף, הצביע אלמליח על חשודים אפשריים אחרים בביצוע העבירה. לטענתו, לא ניתן להרשיע אותו על יסוד ראיית דנ"א בלבד, שכן עד היום נדרשו בתי המשפט לראיות נוספות הקושרות את הנאשם למעשה.
"להשקפתי, ניתן בנסיבות מסוימות להרשיע נאשם על יסוד ראיית דנ"א הניצבת לבדה", כתבה השופטת עדנה ארבל בהסכמת השופטים צבי זילברטל ועוזי פוגלמן. השופטת ממשיכה וכותבת בפסק הדין כי הן טביעת אצבע והן דנ"א זכו זה מכבר למעמד של ראיה בעלת חשיבות רבה, אם כי יש הבדל ביניהן. לנוכח העובדה שאת הדנ"א ניתן להפיק ממקורות רבים, הוא עשוי להגיע לזירת הפשע בצורה תמימה, ולכן "הסתמכות בלעדית על ראיות דנ"א מותירה פתח רחב יותר לנוכחות מקרית בזירה, כמו-גם להפללתו של אדם בקלות רבה יותר. הבדל זה ראוי שישליך על היקף המקרים שבהם תתאפשר הרשעה על יסוד ראיה יחידה מסוג דנ"א".
עוד מציינת השופטת ארבל: " "אין מניעה עקרונית להרשיע נאשם אך על סמך ראיית דנ"א ולכן סבורתני כי אין לקבוע כלל גורף המונע זאת. ואולם כשם שאין לקבוע איסור גורף, כך גם אין לקבוע היתר גורף. הרשעה על בסיס ראיה יחידה של דנ"א צריכה להישמר למקרים יוצאי דופן - כל מקרה לגופו ולנסיבותיו. עליה להיעשות בזהירות מרבית ואף ביד רועדת, נוכח העובדה שכל כובד המשקל מוטל על ראיה אחת ויחידה".
השופטת ארבל דחתה את טענותיו של אלמליח בדבר מחדלים שנפלו באיסוף ובטיפול בראיות. באשר לראייה עצמה, ההסתברות שהדנ"א שנמצא אינו שייך לאלמליח עומדת על אחד ליותר ממיליארד באוכלוסייה הישראלית.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
