מנהל האתר
31.08.11 / 07:44
להאזנה לתוכן:
רבים נוטים לזלזל בחתימה על זיכרון דברים, אך הוא מהווה חוזה לכל דבר ועניין. תושבת רובע ג', אשר חשבה שחתימתה על זיכרון דברים למכירת דירתה אינו תקף, גילתה אחרי 4 שנות משפט שהיא חייבת למכור לקונה את הדירה, באותו המחיר מלפני 4 שנים, עת חתמה על זיכרון הדברים
תושבת רחוב הפלמ"ח ברובע ג' באשדוד שחתמה לפני כארבע שנים על זיכרון דברים למכירת דירתה והתחרטה, נאלצה למכור את דירתה לקונה בעקבות פסיקת בית המשפט אשר הורה על אכיפת זיכרון הדברים, וזאת במחירי 2007 למרות שהיום שוויה של הדירה הוכפל.
כך עולה מפסק דין של השופטת מיכל ברנט מבית משפט המחוזי בבאר שבע בשבוע שעבר, לאחר שעו"ד אבי טויזר מאשדוד, מומחה בתחום המקרקעין ובא כוחו של הקונה, תבע מבית המשפט המחוזי לאכוף את זיכרון הדברים.
הדירה בת שלושה חדרים נמכרה בסופו של דבר בכ-350 אלף ₪ ובנוסף בית המשפט חייב את המוכרת לשלם פיצוי בסך כ-7,500 אלף ₪ לקונה ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ נוספים.
בזיכרון הדברים נכתב בין היתר כי "היה ואם לא ייחתם החוזה מפאת כל סיבה שלא תהיה ייראה זיכרון הדברים זה כאילו הוא היה חוזה בעל תוקף מחייב לכל דבר". החוזה הפורמאלי עצמו לא נחתם כי בעת החתימה על זיכרון הדברים חלק מזכויות הדירה לא היו רשומות על שמה של המוכרת והצדדים העריכו שהשלמת רישום כל הזכויות בדירה על שם המוכרת יארך זמן רב.
בחודש יוני 2008, כחצי שנה לאחר החתימה על זיכרון הדברים, גילה הקונה כי רישום מלוא הזכויות בדירה על שמה של המוכרת הושלם והוא ביקש לממש את זיכרון הדברים אך אז אמרה לו המוכרת שהיא התחרטה. בעקבות זאת המוכר רשם הערת אזהרה לטובתו והגיש באמצעות עו"ד טויזר, תביעה לאכיפת זיכרון הדברים.
המוכרת ניסתה באמצעות עורך דינה לעשות הכל למניעת מכירת הדירה. היא טענה כי הקונה הוא "פרסונה פיקטיבית" שרוכש את הדירה עבור המתווך עד שיימצא קונה. היא נימקה זאת בכך שכשלושה שבועות לפני שחתמה על זיכרון הדברים עם הקונה, חתמה מול אותו מתווך על זיכרון דברים מול קונה אחר. היא טענה כי המתווך עשה שימוש בייפוי כוח נוטריוני מזויף של גרושה לצורך העברת זכויותיו של הגרוש שלה לטובתה וכי המתווך איים עליה כדי שתחתום על זיכרון הדברים עם הקונה החדש.
בית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיה. השופטת קבעה כי "המוכרת לא אוימה לחתום על זיכרון הדברים, ידעה על מה היא חותמת וזהות הרוכש לא הייתה משמעותית עבורה". לגבי ייפוי הכוח הנוטריוני המזויף לכאורה השופטת קבעה כי טענה זו לא הוכחה מאחר והנוטריון החתומה על ייפוי הכוח אישרה את חתימתו של הגרוש. השופטת גם לא התרשמה מהתלונה במשטרה שהגישה המוכרת על זיוף ייפוי הכוח, כי היא הוגשה כחצי שנה לאחר הגשת התביעה על ידי עו"ד טויזר.
השופטת: "לאורך כל עדותה של הנתבעת התרשמתי כי הגיעה למסקנה כי מכירת הדירה אינה משתלמת לאחר שהזכויות נרשמו על שמה בשל עליית מחירי הדירות באשדוד ולכן סירבה לקיים ההתחייבות. טענות בכדאיות העסקה אינן עילה לביטול זיכרון הדברים. סבורני כי אכיפת ההסכם הינה צודקת לחלוטין".
עו"ד אבי טויזר: "המוכרת עשתה טעות קשה כשהחליטה באופן מפתיע להימנע מכיבוד ההתחייבות שנטלה על עצמה באופן חופשי. כך גם יש להצטער על היעוץ המשפטי שקיבלה מוכרת זו כשניסתה להתמודד כנגד תביעתנו, כשבמהלך שלוש השנים שעברו עד לפסק הדין מחירי הדירות כמעט הוכפל, זאת בנוסף לתשלום הפיצוי ושכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לתובע ולעורך דינה. בכסף שהיא קיבלה היא לא יכולה לרכוש כיום אפילו דירת שני חדרים. לדעתי, אם הייתה לוקחת עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין המכיר היטב את הפסיקה המשפטית והיא היתה מקבלת את היעוץ המשפטי המתאים היא לא הייתה יוצאת קרחת מכאן ומכאן. חשוב לדעת שזיכרון דברים הוא מסמך שלעיתים מחייב ולעיתים אינו מחייב, תלוי באופן עריכתו. מאחר ומכירה/קניה של דירה היא עניין רציני הייתי ממליץ בהחלט להימנע מחתימת זכרון דברים, ומכל שכן בבית או במשרד התיווך "על רגל אחת". אם בסופו של דבר בכל זאת הוחלט לעשות כן – יש לעשות זאת רק במשרד עורך דין המתמחה במקרקעין ומכיר היטב את הפסיקה המשפטית בעניין זה".
כך עולה מפסק דין של השופטת מיכל ברנט מבית משפט המחוזי בבאר שבע בשבוע שעבר, לאחר שעו"ד אבי טויזר מאשדוד, מומחה בתחום המקרקעין ובא כוחו של הקונה, תבע מבית המשפט המחוזי לאכוף את זיכרון הדברים.
הדירה בת שלושה חדרים נמכרה בסופו של דבר בכ-350 אלף ₪ ובנוסף בית המשפט חייב את המוכרת לשלם פיצוי בסך כ-7,500 אלף ₪ לקונה ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ נוספים.
בזיכרון הדברים נכתב בין היתר כי "היה ואם לא ייחתם החוזה מפאת כל סיבה שלא תהיה ייראה זיכרון הדברים זה כאילו הוא היה חוזה בעל תוקף מחייב לכל דבר". החוזה הפורמאלי עצמו לא נחתם כי בעת החתימה על זיכרון הדברים חלק מזכויות הדירה לא היו רשומות על שמה של המוכרת והצדדים העריכו שהשלמת רישום כל הזכויות בדירה על שם המוכרת יארך זמן רב.
בחודש יוני 2008, כחצי שנה לאחר החתימה על זיכרון הדברים, גילה הקונה כי רישום מלוא הזכויות בדירה על שמה של המוכרת הושלם והוא ביקש לממש את זיכרון הדברים אך אז אמרה לו המוכרת שהיא התחרטה. בעקבות זאת המוכר רשם הערת אזהרה לטובתו והגיש באמצעות עו"ד טויזר, תביעה לאכיפת זיכרון הדברים.
המוכרת ניסתה באמצעות עורך דינה לעשות הכל למניעת מכירת הדירה. היא טענה כי הקונה הוא "פרסונה פיקטיבית" שרוכש את הדירה עבור המתווך עד שיימצא קונה. היא נימקה זאת בכך שכשלושה שבועות לפני שחתמה על זיכרון הדברים עם הקונה, חתמה מול אותו מתווך על זיכרון דברים מול קונה אחר. היא טענה כי המתווך עשה שימוש בייפוי כוח נוטריוני מזויף של גרושה לצורך העברת זכויותיו של הגרוש שלה לטובתה וכי המתווך איים עליה כדי שתחתום על זיכרון הדברים עם הקונה החדש.
בית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיה. השופטת קבעה כי "המוכרת לא אוימה לחתום על זיכרון הדברים, ידעה על מה היא חותמת וזהות הרוכש לא הייתה משמעותית עבורה". לגבי ייפוי הכוח הנוטריוני המזויף לכאורה השופטת קבעה כי טענה זו לא הוכחה מאחר והנוטריון החתומה על ייפוי הכוח אישרה את חתימתו של הגרוש. השופטת גם לא התרשמה מהתלונה במשטרה שהגישה המוכרת על זיוף ייפוי הכוח, כי היא הוגשה כחצי שנה לאחר הגשת התביעה על ידי עו"ד טויזר.
השופטת: "לאורך כל עדותה של הנתבעת התרשמתי כי הגיעה למסקנה כי מכירת הדירה אינה משתלמת לאחר שהזכויות נרשמו על שמה בשל עליית מחירי הדירות באשדוד ולכן סירבה לקיים ההתחייבות. טענות בכדאיות העסקה אינן עילה לביטול זיכרון הדברים. סבורני כי אכיפת ההסכם הינה צודקת לחלוטין".
עו"ד אבי טויזר: "המוכרת עשתה טעות קשה כשהחליטה באופן מפתיע להימנע מכיבוד ההתחייבות שנטלה על עצמה באופן חופשי. כך גם יש להצטער על היעוץ המשפטי שקיבלה מוכרת זו כשניסתה להתמודד כנגד תביעתנו, כשבמהלך שלוש השנים שעברו עד לפסק הדין מחירי הדירות כמעט הוכפל, זאת בנוסף לתשלום הפיצוי ושכר טרחת עורך דין והוצאות משפט לתובע ולעורך דינה. בכסף שהיא קיבלה היא לא יכולה לרכוש כיום אפילו דירת שני חדרים. לדעתי, אם הייתה לוקחת עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין המכיר היטב את הפסיקה המשפטית והיא היתה מקבלת את היעוץ המשפטי המתאים היא לא הייתה יוצאת קרחת מכאן ומכאן. חשוב לדעת שזיכרון דברים הוא מסמך שלעיתים מחייב ולעיתים אינו מחייב, תלוי באופן עריכתו. מאחר ומכירה/קניה של דירה היא עניין רציני הייתי ממליץ בהחלט להימנע מחתימת זכרון דברים, ומכל שכן בבית או במשרד התיווך "על רגל אחת". אם בסופו של דבר בכל זאת הוחלט לעשות כן – יש לעשות זאת רק במשרד עורך דין המתמחה במקרקעין ומכיר היטב את הפסיקה המשפטית בעניין זה".