בתאריך 14.9.08 סמוך לשעה 03:44, התקבלה הודעה במשטרת אשדוד על אדם שנשרף במועדון "מלאיה" שבאיזור התעשיה באשדוד (להלן:"המועדון"). קצין משטרה שהיה בקרבת מקום, הגיע מיד לזירה וראה אדם מוטל על הארץ כשהוא שרוף בכל חלקי גופו – זהותו התבררה כעודה זענונה, יליד 1988, תושב הרשות הפלסטינית. הפצוע הועבר במצב קשה לבית החולים "תל השומר" וביום 17.9.08 הוא נפטר מפצעיו. למועדון נגרם נזק כבד.  

 

התביעה טענה כי הנאשם – שהוא אחד משלושת בעלי המועדון, העסיק את עודה זענונה והלין אותו, למרות שידע שהוא תושב הרשות הפלסטינית ושאין לו אישורי שהייה ועבודה בישראל, וקשר אתו קשר להצית את המועדון. לדברי התביעה, שניהם יחד תכננו כיצד תבוצע ההצתה והצטיידו בחומר דליק. ביום 14.9.08 איפשר גוזלנד לזענונה להיכנס למועדון ודאג להעלים משם את כונן המחשב המחובר למצלמות האבטחה של המועדון. זענונה הצית אש במועדון והיא אחזה בו וגרמה לפציעתו החמורה, שהביאה לאחר מכן למותו.

חקירת המשטרה הובילה אל יגאל גוזלן, כמי שחשוד בהזמנת הצתת המועדון על ידי זענונה, שהיה עובד שלו. נגד גוזלן הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות הצתה, שיבוש מהלכי משפט, ניסיון קבלת דבר במרמה ועבירת הריגה. 

כשלוש שנים לאחר השריפה הקטלנית, מוכרע הבוקר הדין בפרשה זו. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אליהו ביתן, מחליט לזכות את גוזלן מעבירת ההריגה אך מרשיעו בהצתה.

בהכרעת הדין כותב השופט ביתן: "הנאשם העסיק את המנוח, הכיר אותו במשך כשנתיים, הקשר ביניהם היה טוב ויומיומי ולא היו ביניהם סכסוכים".

עוד נכתב בהכרעת הדין: "כשהנאשם נעצר, הוכנס לתאו מדובב. הנאשם אמר לו שהוא שלח תושב שטחים לשרוף עסק ואותו אדם נשרף בעסק ונהרג, כך שהוא לא יכול להעיד נגדו". 

לדברי השופט ביתן: "סוף דבר הוא שהראיות שבאו בפני שכנעוני, במידה הנדרשת במשפט פלילי, כי המנוח הצית את המועדון בשליחות הנאשם ולבקשתו וכי הנאשם מילא תפקיד ממשי בהוצאת תכנית הצתת המועדון אל הפועל".

השופט ביתן מחליט לזכות את גוזלן מעבירת ההריגה, וכותב בהכרעת הדין: "דבר יום ביומו הוא שאנשים מציתים אש בהקשרים של מלאכה, חקלאות, בילוי ועוד, רק לעיתים נדירות הדבר גורם למוות, ולעיתים עוד יותר נדירות המת הוא האיש שהצית את האש. על כן, החזקה שאדם מודע לתוצאות הטבעיות של מעשיו, אינה יכולה לשמש כאן בסיס להוכחת מודעותו של הנאשם לאפשרות קרות מותו של המנוח".

השופט ביתן ממשיך וכותב בהכרעת הדין: "מהראיות שבאו בפני אני מתרשם שהנאשם לא העלה בדעתו את האפשרות שהמנוח יהרג ושאם הוא היה חושב על האפשרות הזו, הוא לא היה מסבך את עצמו במעשה ולא היה מאפשר למנוח לעשות אותו".

בסופו של יום מרשיע השופט אליהו ביתן את יגאל גוזלן בהצתה, שיבוש מהלכי משפט וניסיון לקבל דבר במרמה. עונשו של גוזלן יינתן במועד אחר.