על פי כתב התביעה, בחודש דצמבר 2006, לאחר שהמהנדס סיים לאכול בחדר האוכל של המפעל כשמגש האוכל בידיו החליק ונפל בעוצמה רבה על פלג גופו הימני בשל רטיבות ברצפה. כתוצאה מהתאונה נגרם לעובד שבר קשה בירך ימין והוא נזקק לניתוח שיחזור שבוצע בהרדמה.

עו"ד הראל, מומחה בתחום הנזיקין טען בכתב התביעה כי עקב הפגיעה, המהנדס נעדר שנה מהעבודה, נאלץ להסתייע בהליכון ונגרם לו הפסד שכר ניכר. זאת בנוסף לפגיעה בפוטנציאל השתכרותו בעתיד. עוד נטען כי החברה התרשלה בכך שלא דאגה שהרצפה תיובש לפני כניסת העובדים לחדר האוכל. בעקבות התאונה רצפת הלינולאום הוחלפה בריצוף.

המוסד לביטוח הלאומי פסק לעובד 24 אחוזי נכות לצמיתות וגם כיום העובד סובל מכאבים עזים בירך ימין והוא מתקשה בעמידה ממושכת על רגל ימין.

חברת אלטק, קבלן חדר האוכל וחברת הביטוח מנורה הכחישו בכתב ההגנה את טענות כתב התביעה וטענו בין היתר כי רשלנותו של התובע הינה הסיבה הבלעדית או המכרעת לתאונה ולחילופין התאונה הינה מעשה שמיים.

בהסכם פשרה שהשיג עו"ד הראל מחוץ לכותלי בית המשפט, הנתבעים הסכימו לפצות את המהנדס בסכום של 850 אלף ₪ בתנאי למחיקת התביעה. בנוסף העובד ממשיך להיות מועסק כמהנדס באותו מפעל.