כזכור, ביום 29.3.18 ניתנה הכרעת הדין, בה זיכה בית המשפט המחוזי את אלון חסן ודוד חסן וכן את מנכ"ל נמל אשדוד, יהושוע (שוקי) סגיס, מכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

כעולה מהודעת הערעור, שהוגשה באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד יוסף (ג'ואי) אש, הכרעתו של בית המשפט המחוזי מתבססת בחלקה על קביעות עובדה ומהימנות וכן על קביעות נורמטיביות באשר לאי התקיימות יסודות העבירות השונות שיוחסו למשיבים. על אף שהמדינה חולקת על חלק מהכרעותיו בענייני עובדה ומהימנות של בית המשפט המחוזי, הרי שנוכח הכלל הקבוע בפסיקותיו של בית משפט העליון לפיו אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי ערכאה קודמת, אלא במקרים חריגים, בחרה המדינה למקד את ערעורה בשאלות הנורמטיביות העולות מהכרעת דינו של בית המשפט המחוזי. בהתאם לכך, החליטה המדינה שלא לערער על זיכויו של יהושע סגיס, ולערער על זיכוים של אלון ודוד חסן בלבד, ואף זאת רק בחלק מהאישומים ורק על חלק מהעבירות בכל אישום.

במסגרת הודעת הערעור מדגישה המדינה כי עיקרו של הערעור הוא בטענה לפיה המעשים שבית המשפט המחוזי קבע כי בוצעו על ידי אלון ודוד חסן מקימים עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

במסגרת זו נטען כי אלון חסן שימש במועד ביצוע העבירות כיו"ר ועד עובדי ציוד מכני בנמל אשדוד, תפקיד שהקנה לו מעמד מיוחד וכוח והשפעה עצומים בנמל ובקרב עובדי הנמל. דוד חסן הנו בן דודו הקרוב של אלון חסן, כאח לו. דוד חסן שימש במועד ביצוע העבירות כמנהל בכיר בחברת "דנה לוגיסטיקה", חברה שפעלה בתחומי הנמל. המדינה טוענת, כי על אף הקשר ההדוק בין אלון ודוד חסן, העמיד עצמו אלון חסן, פעם אחר פעם, במצב של ניגוד עניינים בין חובותיו כלפי הנמל ועובדיו לבין האינטרס האישי שהיה לו בשגשוגה של חברת דנה בנמל. בכך, סייע אלון חסן לדוד חסן ולחברת דנה בהשגת התקשרויות רווחיות ביותר אל מול לקוחות הנמל, באופן שאפשר לה לצבור הון עתק בתוך פרק זמן קצר יחסית.

בנוסף נטען כי אלון חסן – שהיה בעל אינטרס כלכלי ממשי בהצלחתה של חברת קליר, אשר מכרה לנמל מוצרים שרכשה מחברת "הופס" שבבעלותו – פעל לקידום רכישת מוצריה של חברת קליר על ידי הנמל, זאת, תוך שהוא פועל בניגוד עניינים בוטה.

עוד נטען כי אלון חסן פעל בהפרת אמונים כלפי הציבור וכלפי חברת הנמל עת הוציא פרוטוקולים ודו"ח ביקורת פנימיים של הנמל והעבירם לחברת דנה כמתואר באישום הרביעי.

בהתאם לכך, מבקשת המדינה להרשיע את אלון חסן, בכל אחד מהאישומים הבאים: בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד: באישום הראשון – בגין פרשת "קליר" "הופס", באישום השני – בגין פרשת יצואני גרוטאות המתכת, פרשת כי"ל דשנים, ופרשת שמן, ובאישום הרביעי – בגין פרשת הוצאת דוח הביקורת הפנימית ופרוטוקולים חסויים.

כמו כן, מבקשת המדינה להרשיע את דוד חסן בשותפות לעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ועבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד בגין חלקו בפרשת יצואני גרוטאות המתכת, פרשת כי"ל דשנים, ופרשת שמן שבאישום השני, ובעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בגין המרמה כלפי חברת שמן בפרשת שמן שבאישום השני.

הטענה המרכזית היא שמעמדו, עוצמתו וכוחו החריגים של אלון חסן בנמל, והשפעתו בעניינים הנוגעים לחברת דנה, חברה שהיה לו בה אינטרס מובהק – גם לאור קרבתו לבן דודו דוד חסן וגם לאור קרבתו לחברו הטוב, יניב בלטר, שהיה מנהל בחברה, סייעו לצבירת הון עתק לחברת דנה, תוך פרק זמן קצר מאוד, הון שאף איפשר לה זמן מה לאחר מכן להעביר כספים בסכומים של מעל מיליון שח לאלון חסן, ומכאן נלמדת חומרת העבירות המיוחסות לשניים.

על פי עמדת המדינה מדובר בהכרעה נורמטיבית אשר יש מקום להביאה לפתחו של בית המשפט העליון.

עקב היקף התיק ומורכבותו, והצורך בלימוד מעמיק של הכרעת הדין טרם קבלת ההחלטה על הגשת הערעור, הוגשה הודעת הערעור בלא נימוקים מפורטים, והמדינה ביקשה להגיש את נימוקיה המפורטים עד ליום 27.6.18.

התיק נוהל בבית המשפט המחוזי ע"י עורכי הדין עמיחי חביביאן וצחי יונגר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) והליך הערעור מנוהל ע"י עורכי הדין תמר פרוש ואיתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.