כך עולה מפסק הדין בעקבות תביעה שהגיש העובד שהועסק משך כשלוש וחצי שנים כסוכן שטח שתפקידו היה בין היתר למכור פוליסות ביטוח חיים ומבנה לבעלי משכנתאות ועסק בייעוץ למחזור משכנתאות נגד החברות  הנתבעות סטלס בע"מ ונוסחה בע"מ אף הן מאשדוד.

השופט צבי פרנקל ונציג ציבור העובדים ישראל עמי שי, דחו את טענותיו העיקריות של התובע וקיבלו את מרבית טענות ההגנה. בית הדין קבע שהעובד התפטר ולא פוטר, בין היתר כי סמוך להפסקת עבודתו העמיד אולטימטום למעסיקיו לשיפור תנאיו ומשלא נענו לדרישתו עשה הכל כדי שיפטרו אותו ואף ניסה למצוא עבודה אחרת.  למרות שמעסיקיו מסרו לתובע הודעה על סיום העסקה, בית הדין קבע כי ההודעה הוצאה בתום לב. כעבור שבועיים המעסיקה הודיעה לו על הפסקת עבודתו באופן מיידי בטענה כי הוא מוציא דיבה על החברה.

לאור קביעת בית הדין כי העובד לא פוטר אלא התפטר, בית הדין דחה תביעתו לקבלת פיצויי פיטורין שלא כדין בהיעדר שימוע, הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורין.

בא כוחם של הנתבעות עו"ד רונן (רון) פרץ הצליח בחקירה הנגדית לגרום לכך שהעובד יודה כי ידע על תנאי העסקתו  ועל שיטת חישוב העמלות ולכן בית הדין דחה גם את טענותיו של העובד להשבת העמלות שנוכו משכרו ולתשלום הפרשי שכר להם טען העובד.

בסופו של דבר נפסק כי התובע יקבל פיצוי של כ-28 אלף שקלים בלבד וזאת בגין דמי הודעה מוקדמת חלקיים, הפרשות פנסיוניות, החזר חלק מהוצאות הנסיעה, דמי הבראה ודמי חגים. אך לאור פסיקת בית הדין וקביעתו כי סכום התביעה היה מוגזם בצורה קיצונית, התובע חויב בהוצאות משפט בסך 40 אלף שקלים ולכן בסופו של דבר  הוא זה שישלם למעסיקתו כ-12 אלף שקלים.