הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון סרבו בתחילה לאשר  לו נכות לצמיתות עבור היצרות השופכה אלא רק עבור אין אונות, אבל בעקבות הערעור, בית המשפט כפה על קצין התגמולים ממשרד הביטחון לאשר לו נכות לצמיתות גם עבור היצרות השופכה.

כתוצאה מהמחלה איש הקבע התלונן על צריבה בעת מתן שתן ועל הפרעות בתפקוד המיני. לטענתו הוא סובל מירידה בחשק המיני,  וכן מאין אונות ולכן נזקק לתרופות.

באי כוחו עורכי הדין גיל וניצן הראל טענו בערעור כי הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון טעו בקביעותיהן הרפואיות למרות שהכירו בקשר סיבתי רפואי בין השירות לבין מחלתו. עורכי הדין טענו כי לא הגיוני שנכות זמנית של למעלה מ-10 שנים לא תוכר כנכות לצמיתות.

השופטת חדוה וינבאום וולצקי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה בפסק הדין כי למרות שמזה 5 שנים הגידול אינו מאובחן כממאיר יש לאשר נכות לצמיתות בשיעור של 10 אחוזים בגין היצרות השופכה בנימוק שיש לתת לנכה הנכות המגיעה לו בגין מצב שמלווה אותו לאורך זמן. זאת בנוסף לנכות שביעור של 10 אחוזים בגין אין אונות.

השופטת ביקשה על כן באופן נדיר שבמקום להחזיר הדיון לוועדה רפואית, יש לקבוע מראש שיש לתקן הרישום באופן שגם נכותו בגין היצרות השופכה תירשם לצמיתות.