“תוכיח שאתה רוצה להיות הבן שלי”: ההודעה שטלטלה ילד בן 12 – ומה הסיק מכך בית המשפט באשדוד
18.03.26 / 10:01
הוא תלמיד מצטיין וספורטאי מבטיח, אבל מאחורי ההצלחה הסתתר סיפור משפחתי קשה במיוחד. פסק דין חריג של השופטת הילה אוחיון גליקסמן, חושף כיצד מאבק בין הורים הידרדר לניתוק מוחלט – ומה קבע בית המשפט לגבי עתיד הקשר שלו עם האם?
פסק דין מטלטל שניתן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד חושף סיפור קשה של ילד בן 12, תלמיד מצטיין וספורטאי תחרותי, שנקלע למאבק חריף בין הוריו – מאבק שהוביל בסופו של דבר לניתוק מוחלט מאמו.
אבל רגע אחד מתוך הסיפור כולו הכריע בשאלת המשמורת שלו - האם הוא יגור עם אימו או עם אביו – הודעה אחת ששלחה האם לבנה, שנחרתה בלב ההליך המשפטי:
“תוכיח שאתה רוצה להיות הבן שלי.”
המשפט הזה, שנכתב ברגע של משבר, הפך לאחת הנקודות הדרמטיות בתיק – ולסמל של מערכת יחסים שהתפרקה.
ילד חזק מבחוץ – פצוע מבפנים
לפי פסק הדין, מדובר בילד אינטליגנטי, עצמאי ובעל יכולות גבוהות, שמצליח מאוד בלימודים ובספורט. כלפי חוץ – סיפור הצלחה.
אבל מתחת לפני השטח, התמונה שונה לגמרי.
בית המשפט תיאר ילד שנמצא בלב קונפליקט מתמשך, נקרע בין הוריו, ונושא עמו עומס רגשי כבד. אחת האינדיקציות המטלטלות למצבו הייתה תחפושת שבחר בפורים – דמות פצועה וחבולה.
לא צריך הרבה כדי להבין את המסר.
איך זה הגיע לניתוק מוחלט?
האב הגיש תחילה תביעה לאחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים. אלא שעם הזמן, החל הילד לגלות סירוב הולך וגובר לקשר עם אמו – עד לניתוק מוחלט.
מכאן ואילך, בית המשפט נדרש לשאלה הקשה באמת:
האם מדובר בניכור הורי? תגובה רגשית? או שילוב של השניים?
השופטת: האחריות – על שני ההורים
בניגוד לסיקור חד-צדדי, פסק הדין מציג תמונה מורכבת יותר.
מצד אחד, נקבע כי האב תרם להעמקת הנתק, בין היתר באמצעות מסרים שליליים כלפי האם ושיתוף הילד בפרטי הסכסוך.
מצד שני, גם האם ספגה ביקורת קשה. לפי השופטת, היא גילתה נוקשות, חוסר גמישות וקושי להבין את מצבו הרגשי של בנה – ובמקרים מסוימים אף הרחיקה אותו בהתנהלותה.
ההודעה ששלחה – “תוכיח שאתה רוצה להיות הבן שלי” – הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות לכך.
פסק דין מורכב:
בית המשפט לא הסתפק בחלוקה פשטנית של "טוב" ו"רע", אלא הציג תמונה מורכבת בהרבה. לא מדובר רק בשאלה מי צדק ומי טעה, אלא בשאלה מה קורה לילד כאשר שני המבוגרים המשמעותיים בחייו עסוקים כל כך במאבק ביניהם — עד שהם חדלים לראות אותו באמת.
השופטת הדגישה כי סרבנות קשר אינה תמיד בהכרח ניכור הורי, אבל במקרה הזה נמצא שילוב כואב בין מסרים מנכרים מצד האב לבין תגובות נוקשות וחסרות אמפתיה מצד האם. במילים אחרות: הילד לא פשוט "בחר צד" — הוא נשאב למערכת יחסים הרסנית, שבה כל צעד של אחד ההורים העמיק עוד יותר את הקרע.
זה לא סיפור של הורה אחד “אשם” — אלא מערכת שלמה שהתפרקה.
לא כופים קשר בכוח
למרות הממצאים, קבע בית המשפט החלטה לא פשוטה:
הילד יישאר במשמורת האב
בשלב זה – לא ייקבעו מפגשים עם האם
הילד יופנה לטיפול רגשי
עובדת סוציאלית תקבל סמכויות ללוות את התהליך
השופטת הבהירה כי לא ניתן לכפות קשר כאשר הילד מתנגד לכך באופן חד וברור — אך השאירה פתח לעתיד, אם יחול שינוי.
וגם: חיוב בהוצאות:
האם חויבה לשלם:
5,000 ש"ח לסיוע המשפטי
10,000 ש"ח לאוצר המדינה
בין היתר בשל התנהלותה בהליך והצהרותיה כי לא תקיים חלק מההחלטות.
מעבר לפסק הדין – הסיפור האמיתי:
מאחורי ההחלטה המשפטית עומד סיפור רחב יותר — על ילד אחד שנמצא באמצע.
פסק הדין הזה מזכיר עד כמה מהר מאבק בין הורים יכול להפוך למאבק על הילד עצמו.
לא דרך צעקות בלבד — אלא דרך מסרים, נוקשות, פגיעות הדדיות, וחוסר יכולת לעצור לרגע ולשאול:
מה קורה לילד?
