27.11.19 / 07:24
הוריו של תינוק בן שנתיים שהתקשה לאכול תובעים כ-2.5 מיליון שקלים מבתי החולים ברזילי, הדסה עין כרם ושניידר, בטענה שאבחנו בטעות שהתינוק הוא "סרבן אכילה" למרות שהוא סבל משך שנה מהיצרות התריסריון. כך עולה מתביעה הגישו ההורים לבימ"ש השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג, העוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית
מהתביעה עולה כי התינוק שנולד בחודש יולי 2017 בבית חולים ברזילי, אובחן בביה"ח כ"סרבן אכילה". הוריו ביקשו מביה"ח לבצע בדיקות מקיפות לצורך אבחון הבעיה אך ביה"ח סירב ולכן, הם העבירו אותו בחודש ינואר 2018 לבית חולים הדסה עין כרם. גם שם הוא אובחן כ"סרבן אכילה". בהיותו בן 8 חודשים הוריו פנו לבי"ח שניידר עם תלונות של חום, שלשולים, הקאות, אי נוחות, כאבים, פליטות וסירוב אכילה. במשך אשפוזו ניזון מפורמולה שאת חלקה קיבל דרך זונדה לקיבה. בבי"ח שניידר בוצעו בדיקות שונות ונקבע כי אין עדות להפרעה בספיגת מזון או למחלת מעי דלקתית.
רק בחודש יולי 2018, כשנה לאחר שנולד, במסגרת הכנות לניתוח להסרת מורסה בישבן- הצטברות מקומית של מוגלה כתוצאה מנמק, עלה לראשונה , בבית חולים אסותא באשדוד החשד כי התינוק סובל מהיצרות התריסריון. בעקבות כך הוחלט לבצע שיקוף קיבה ואכן אובחנה היצרות התריסריון. הגורם להיצרות: גדילה משמעותית של שריר בחלק הסופי של הקיבה שמתחבר לתריסריון, מה שחסם חלקית את התריסריון. לאור המימצאים התינוק עבר ניתוח בהרדמה מלאה להסרת המורסה ולתיקון הצרת החלק הראשון של התריסריון.
פרופ' גבריאל דינרי, מומחה במחלות דרכי העיכול שבדק התיעוד הרפואי מטעם התביעה, קבע באופן ברור בחוות דעתו כי ניתן וצריך היה להגיע לאבחנה זו בשלב מוקדם יותר. כך יכלו להימנע מהאשפוזים החוזרים ומבעיות חוסר המשקל ובעיות הגובה מהם סבל התינוק ומהנזק שנגרם לו בעקבות האיחור באבחון. הפרופ' ציין כי אם היה נעשה בירור אנטומי פשוט של מערכת העיכול על ידי ביצוע שיקוף וושט, קיבה ומעיים, היו מגלים במהירות את הבעיה. המומחה ציין כי חסימה של התריסריון, היא סיבה לא מאד נדירה בתינוקות והסימפטומים שהתינוק ממעט מאד באכילה דרך הפה ולא שקט צריך היה בהחלט להעלות חשד להיצרות במערכת העיכול העליונה, ללא חסימה מלאה וליציאה איטית של אוכל מהקיבה. כתוצאה מהגילוי המאוחר והניתוח, התינוק סובל מנכות בשיעור של 20 אחוזים לצמיתות.
בא כוחם של ההורים עו"ד דותן לינדנברג טוען בתביעה כי שלושת בתי החולים הנ"ל, התרשלו כשלא ביצעו את הבדיקות כנדרש, לא אבחנו את המימצאים שהתגלו בבדיקות ולא פעלו כמצופה מצוות רפואי סביר. הם לא אבחנו את חסימת התריסריון ולא הפנו את התינוק לביצוע בדיקות נוספות. בנוסף הם התרשלו בכך שלא יידעו את ההורים על האפשרות לבצע בירור מקיף.
בעקבות אבחון לקוי שגרר אשפוזים רבים ובשל מצבו הרפואי המורכב התהפכו חייהם של התובעים מקצה לקצה: הם נדרשים ויידרשו משך כל ימי חייו, להשגיח על בנם ולעזור לו באופן מוגבר וחריג לנוכח נכותו.
ההורים מבקשים שבית המשפט יפסוק להם פיצויים עבור הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועזרה.
תגובות
מבית החולים ברזילי נמסר: "התביעה הגיעה זה עתה לבית החולים ואנו לומדים אותה. תשובה מטעם בית החולים תינתן בבית המשפט".
מבית החולים שניידר נמסר: "בית החולים ערך לפעוט סדרה רחבה וקפדנית של בדיקות וטיפולים, במהלכם הוא אף עלה במשקל וזומן למעקב. לגבי שאר הטענות, כתב התביעה טרם הגיע לבית החולים, לכשיגיע נלמד אותו".
מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: "מדובר בתינוק שנולד בבית חולים אחר, שם טופל על ידי הצוות הרפואי בגין בעייתו הרפואית הנוכחית. בהדסה נערכו בדיקות מתאימות על ידי צוות מומחים בכירים כמקובל, ובהתאם למצב הקליני של התינוק. עם הטיפול בהדסה מצבו השתפר והוא שוחרר עם המלצה למעקב של מומחי גסטרו ומרפאה להפרעות אכילה. בהמשך טופל בבית חולים נוסף, שם הייתה אותה התרשמות מקצועית של הצוות הרפואי ואותו הטיפול."