מהתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, עולה כי לפני 7 שנים בהיותה בת חודשיים בלבד, התינוקת נאלצה לעבור ניתוח לב וצנתורים לאחר שהפגם הגדול במחיצה הבין חדרית הוחמץ בסקירת המערכות המוקדמת והמאוחרת.

מאז לידתה היא נזקקה למספר רב של ניתוחים וצנתורים, כשבמהלך  אחד הצנתורים קריש דם הגיע למוח,  פגע ברשתית וגרם לעיוורון בעין ימין.

הפגמים הקשים הוחמצו למרות שהאם, בת 37 , אז בת 29, ללא מחלות גנטיות במשפחה, בצעה בעצת רופאיה בדיקות אולטרסאונד, שקיפות עורפית, סקירת מערכות, סקר ביוכימי, ואף נלקח ממנה משטח PAP.

פרופ' מומחה ברפואת נשים, מיילדות ואולטרסאונד מטעם התביעה, קבע בחוות דעתו כי הפגם הגדול במחיצה הבין-חדרית הוחמץ בשתי הסקירות.

כמו כן למרות שבבדיקת חלבון מרובע צוין כי "העובר עלול להיות בעל מום גופני ויש  לפנות מיד למכון הגנטי בתיאום עם הרופא המטפל", הייעוץ  הגנטי לא בוצע.

המומחה קובע כי אם היה מבוצע הייעוץ הגנטי הנ"ל, יש להניח כי היועץ היה מפנה את האישה לבדיקת אקו לב עובר, ולסקירה מכוונת רב מערכתית בה היו מגלים את הפגמים במחיצה הבין חדרית, את השפה השסועה והתג באוזן שמאל. שני הפגמים האחרונים מצביעים על חשד להימצאות 300 תסמונות שונות.

לדעת המומחה, מדובר בשילוב של מספר כשלים יסודיים ודי בפגמים אלה כדי לקבל אישור לביצוע הפלה בוועדה להפסקת הריון.

פרופ' מומחה בקרדיולוגיה ובקרדיולוגית ילדים קבע בחוות דעתו מטעם התביעה, כי הלב עובד עם חדר אחד. בנוסף עלולים להופיע סיבוכים נוספים כמו הפרעות קצב הלב ויהיה צורך בהכנסת  קוצב לב. אם לא די בכך, לדעתו עלולים להיגרם  מחלת כבד, מחלת מעיים ואף הסתיידות בעורק הריאה.

ד"ר מומחה ומנתח לרפואת עיניים, קבע כי הילדה סובלת עיוורון  קבוע שמשפיע על הראיה המרחבית שלה.

בא כוחם, עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין רשלנות רפואית, טוען בתביעה כי הרשלנות נבעה בין היתר מכך שלא ביצעו את הבדיקות הנדרשות ולא אבחנו כראוי את הממצאים הרפואיים שהתגלו בבדיקות.

כמו כן נטען כי לא פעלו כמצופה מצוות רפואי סביר,  לא הפנו את האם לביצוע בדיקות נוספות ולא הסבירו להורים כי הם זכאים לפנות לוועדה להפסקת היריון.

בעקבות לידתה ובשל מצבה הרפואי המורכב כשהיא סובלת מנכות לצמיתות בשיעור של 62 אחוזים, התהפכו חייהם של הילדה והוריה מקצה לקצה.

הילדה  לא תוכל לעבוד למחייתה ותהיה לעולם סמוכה לשולחן הוריה  והיא תזדקק למטפלת סיעודית צמודה. בתביעה נטען כי לו היו יודעים על מה שצופן להם ולביתם בעתיד, היו בוחרים שלא להביא את ביתם לעולם ובכך לחסוך מביתם ומשפחתם כאב וסבל רב.

הם תובעים לקבל פיצוי עבור כאב וסבל, הוצאות רפואיות, שיקומיות וסיעודיות, הפסד שכר, זכויות סוציאליות ופנסיה  להורים ולילדה.

זאת בנוסף לפיצוי עבור עלויות התאמת דיור לילדה ולמטפלת, פיצוי בגין קיצור תוחלת חייה ופגיעה  באוטונומיה של ההורים, בכך שלא אפשרו להם לשקול אם להמשיך את ההיריון.

טרם הוגש כתב הגנה.