רוכשי דירות באשדוד תבעו את היזם על איחור במסירה – למה חלקם קיבלו פיצוי ואחרים לא?
26.10.25 / 11:00
פרשת איחור במסירת דירות בפרויקט מגורים ברחוב הרב קוק באשדוד הסתיימה בפסק דין מפורט של השופט יהודה ליבליין מבית משפט השלום בעיר קבע שהקורונה היא לא מילת קסם שמאפשרת איחור במסירה. הקבלן "תלפיות אשדוד" לא הוכיח שגורמים חיצוניים גרמו לעיכוב; עם זאת, רוכשים שאיחרו בתשלומים – קיזוזו את הפיצוי
התובעים – ארבעה רוכשי דירות – טענו כי חברת "תלפיות אשדוד בניה והשקעות בע"מ" איחרה במסירת הדירות חודשים ארוכים מהמועד שנקבע בחוזה, ועל כן היא חייבת לשלם להם את הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק המכר (דירות).
הנתבעת מצידה טענה כי העיכוב נגרם בשל נסיבות שאינן בשליטתה – משבר הקורונה, דרישות חדשות של חברת החשמל להקים חדר טרנספורמציה, ותיקון קווי ביוב ישנים – ואף טענה כי הרוכשים עצמם עיכבו את הבנייה לאחר שביקשו לבצע שינויים ותוספות בדירותיהם.
"הקורונה אינה מילת קסם" – השופט דחה את כל טענות ההגנה
השופט ליבליין קבע כי החברה לא הצליחה להוכיח בראיות ממשיות שהאיחור נגרם בשל מגפת הקורונה או נסיבות חיצוניות אחרות.
לדבריו, “הצגת המילים ‘משבר הקורונה’ אינה מהווה מילת קסם הפוטרת יזם מאחריות. על קבלן להציג ראיות – יומני עבודה, חוות דעת, או מסמכים רשמיים – המוכיחים כי אכן נגרם עיכוב בשל סגר או מגבלות”.
בית המשפט גם דחה את טענות החברה לגבי עבודות ביוב ודרישת חברת החשמל, מאחר שלא הוצגו היתרי בנייה, דרישות רשמיות או ראיות כלשהן שתומכות בכך.
עוד קבע השופט כי טענות על "שינויים שביקשו הרוכשים" נטענו באופן כללי בלבד, ללא פירוט לגבי משך העיכוב שנגרם כתוצאה מהם.
הפיצוי לרוכשים – עשרות אלפי שקלים
בהיעדר הצדקה לאיחור, קבע השופט כי יש לחשב את הפיצוי לפי המנגנון הקבוע בחוק המכר (דירות) – פיצוי בגובה 150% מדמי שכירות ראויים (3,900 ש"ח לחודש לדירה דומה) עבור שמונת החודשים הראשונים של האיחור, ו־125% מדמי שכירות לכל חודש נוסף.
כך חישב בית המשפט את הפיצוי לכל אחד מהרוכשים:
אלכסיי וכריסטינה דונדיש – איחור של 7 חודשים ו־13 יום; זכאות לפיצוי של 43,582 ש"ח.
אולג קרזון – איחור של 13 חודשים ו־17 יום; זכאות לפיצוי של 73,856 ש"ח.
אהובה אמסלם – איחור של 14 חודשים ו־24 יום; זכאות לפיצוי של 79,950 ש"ח.
אך חלק מהרוכשים הפסידו בשל איחור בתשלומים
חברת תלפיות ביקשה לקזז מהפיצוי סכומים בגין איחורים של הרוכשים עצמם בתשלומים על הדירות.
בית המשפט קיבל חלקית את טענת הקיזוז, לאחר שהוצגו חישובים מפורטים:
משפחת דונדיש – נקבע כי סכום הקיזוז (כ־68 אלף ש"ח) גבוה מסכום הפיצוי, ולכן תביעתם נדחתה.
אולג קרזון – לאחר קיזוז של 8,817 ש"ח, יקבל פיצוי נטו של 65,039 ש"ח.
אהובה אמסלם – לאחר קיזוז של 43,904 ש"ח, תקבל פיצוי נטו של 36,046 ש"ח.
לשניים האחרונים נפסק גם שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח כל אחד.
השופט: "יזמים חייבים להיערך לעיכובים צפויים"
השופט ליבליין חזר על עקרון יסוד חשוב בפסיקה:
"על חברות בנייה לצפות מראש את הקשיים מול רשויות, חברות תשתית או תנאי מזג אוויר. האחריות למסירת הדירות בזמן רובצת על היזם, ועליו להיערך לכך מבעוד מועד".
בית המשפט הדגיש כי סעיף 5א לחוק המכר נועד להגן על רוכשי דירות בעסקה שהיא לרוב הגדולה בחייהם, ולהבטיח להם פיצוי הוגן במקרה של איחור במסירה.
פסק הדין מספק תזכורת חשובה לשני הצדדים:
לרוכשים – לקרוא היטב את ההסכמים, לעמוד בלוחות התשלומים ולתעד כל עיכוב.
ליזמים – לא להסתמך על טענות כלליות של "כוח עליון" או "קורונה", אלא להביא ראיות מוצקות לכל עיכוב.
