מהתביעה עולה כי לפני כשנה וחצי בעת שצעד על גבי מדרכה ציבורית בפזורה הבדואית ביישוב בו הוא מתגורר, רגלו הימנית נכנסה לבור ובו מי שלולית עכורים, שנוצר עקב מדרכה שבורה ושקועה.

הצעיר התלונן בפני  רופא קופת החולים כי הוא סובל מכאבים ברגל ימין ומרדימות באצבעות רגליו.  בבדיקה אובחן חתך מדמם בשוק ימין ולמרות הטיפול שקיבל לא חלה כל הטבה. לאחר שעלה חשד כי חלה בצלוליטיס-זיהום שמקורו בחיידקים, הצעיר הופנה לטיפול בחדר במיון של בית חולים סורוקה בבאר שבע.

בבית חולים אובחנו  שפשוף בשטח גדול בכף רגל ימין, רדימות בשוק ימין וקושי בהליכה. הטיפולים לא היטיבו את מצבו ומאז התאונה נותרה ברגלו  צלקת כואבת, מגרדת ומכוערת הרגישה לחום ולשמש,  שגורמת לו לבושה ותסכול.

מצבו הנפשי הידרדר : הוא מתקשה להירדם, סובל מסיוטי לילה, מחוסר תיאבון  וממחשבות חוזרות ונשנות על התאונה ועל הצלקת שנותרה ברגלו הימנית. פסיכיאטר בקופת החולים קבע כי הוא סובל מפוסט טראומה ומהפרעות הסתגלות.

פסיכיאטר שבדק אותו מטעם התביעה,  קבע כי הוא סובל מנכות לצמיתות בשיעור 15 אחוזים בשל פוסט טראומה ומומחה למחלות עור קבע כי הוא סובל מנכות לצמיתות בשיעור של 10 אחוזים.

בא כוחו עו"ד דותן לינדברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף, טוען בתביעה כי הרשות המקומית בה הוא מתגורר התרשלה בין היתר בכך שלא דאגה לסילוק המפגע, לתחזוקה ראויה של המדרכות, לא גדרה את האזור, לא מנעה את הגישה אליו ולא הציבה שילוט מתאים המזהיר מפני הסכנה.

עד לתאונה הצעיר תפקד בצורה טובה ומאז התאונה הוא נזקק ויזדקק בעתיד לעזרה לצורך ביצוע פעולות פשוטות ויומיומיות ומטלות משק ביתו,. הוא עתיד לסבול גם בעתיד ממצב נפשי ירוד המגביל את תפקודו ומצלקת מכאיבה, רגישה ומכוערת ברגלו הימנית. בעקבות כך הוא נאלץ לשנות את אורח חייו: הוא נמנע מביצוע פעילות גופנית ומעיסוק בתחביביו ומרבה בנטילת משככי כאבים ופחתו הנאות חייו באופן מהותי.

הצעיר תובע לקבל פיצוי עבור הפסדי שכר, תנאים סוציאליים, פנסיה, עזרת צד ג', כאב וסבל, והוצאות רפואיות.

טרם הוגש כתב הגנה.