פסק  הדין עוסק בתובע לפיצוי מבת משפחה (התובע הוא בן זוגה של אם הנתבעת ) בגין לשון הרע. לטענת התובע, בוצעו מספר פרסומים ע"י הנתבעת הן באמצעות הרשתות החברתיות והן במהלך ועדת תכנון טיפול והערכה שהתקיימה בעניין הקטינה ומייחסים לתובע פדופיליה ומתן שוחד במטרה להשפיע על מוסדות שונים.

התובע טען כי התיאורים שייחסה לו הנתבעת בנוגע להתנהגות מינית לא נורמטיבית נועדו "לזעזע את המערכת" על מנת לפעול להוצאת הקטינה  לאלתר מהבית בו התגוררה ביחד עמו ועם סבתה.

לאחר שבית המשפט לענייני משפחה שקל את נסיבות המקרה ואת התנהגות הנתבעת (אשר התברר כי למעשה בעצמה לא האמינה באמיתות תוכן הפרסום), כתבה השופטת רותם קודלר עייאש -  סגנית הנשיא: "שוכנעתי כי הנתבעת לא פעלה ממניעים טהורים, אני מוצאת לחייב את הנתבעת בסכום של 50,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל אחד מהפרסומים שבוצעו ברשתות החברתיות (סכום של 50,000 ₪ בגין הפרסומים בפייסבוק וסכום של 50,000 ₪ בגין הפרסומים בוויקיפדיה) וכן בסכום של 50,000 ₪ בגין הפרסום בוועדת תכנון טיפול ובסה"כ בפיצויים בגובה 150,000 ₪."

בית המשפט אף ציין כי "התנהלות הנתבעת לאורך ניהול ההליך לא היתה עניינית וניכר כי היא מתנהלת בצורה מזלזלת, תוך גרימת נזק לבעל הדין ושכנגד ולקופת אוצר המדינה וזאת נוכח היותה מיוצגת ע"י הלשכה לסיוע משפטי.

כך למשל, אך לא רק, התנהלות הנתבעת ביחס לדיון ... שהיה קבוע לשמיעת הראיות, במהלכו התברר כי אינה בוחלת באי אמירת אמת, הסתרה והתעלמות מהליכי ביהמ"ש ומהזמן שביהמ"ש וקופת אוצר המדינה של אזרחי מדינת ישראל מקדישים לענייניה, בעודה שוהה בחופשה בחו"ל לאחר שנכשל ניסיונה להתל בביהמ"ש בטענה כי היא מאושפזת במועד הדיון בביה"ח ברוסיה. התברר כי הנתבעת אף נהגה בחוסר שקיפות כלפי באת כוחה, עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי."

בשים לב לתוצאות ההליך ולהתנהלות הנתבעת, חייב אותה בית המשפט גם בהוצאות ההליך בסך 50,000 ₪ לטובת התובע. בנוסף גם תשלם את שכר טירחת העדות שהתייצבו לאחד הדיונים בסך 500 ₪ לכל אחת מהעדות.